ברסלב - קרן רבי ישראל דב אודסר זצ"ל   ברסלב | קרן רבי ישראל דב אודסר
 
 
Breslov site in English
לוגו ברסלב
הצטרפות להפצה | הפוך למפיץ תרומה להדפסת ספרים | ברסלב


הפתק מהשמיים
התחברות לחברים

נ נח נחמ נחמן מאומן

פרשת השבוע - חיי שרה

Back
דף הבית >> פרשת השבוע - חיי שרה

ויהיו חיי שרה ...  (כ"ג, א')

... וזהו שדרשו רבותינו ז"ל (בראשית רבה נח): בת מאה כבת עשרים ובת עשרים כבת שבע. כי זהו עיקר השלמות שיתחיל לחיות בכל פעם. שאפילו כשמגיע לימי הזקנה יהיה בעיניו עדיין יניק לגמרי כאלו לא התחיל לחיות ולעבֹד ה' כלל ויתחיל לחיות בעבודתו יתברך בכל פעם מחדש. וזהו בחינת: בת מאה כבת עשרים בת עשרים כבת שבע 'שני חיי שרה' כֻלן שווין לטובה, כי כל מה שמזקין הצדיק הוא עדיין יניק בעיניו כאילו הוא תינוק עדיין וכו'. ועל ידי זה מוסיף בעבודתו בכל פעם, וזוכה לחיים ארֻכים באמת, שכל ימיו ושנותיו הם שנות חיים באמת, כי אינו אובד שום יום מימי חייו בלי תוספת קדֻשה וחיות. וזהו בחינת שני חיי שרה כֻלן שווין לטובה, שזהו בחינת חיים ארֻכים (לקוטי הלכות - הלכות תפילין ה' - ל"ח):

 

  נתתי כסף השדה קח ממני ... (כ"ג, י"ג)

אברהם דחק עצמו לקנות מערת המכפלה בכסף מלא דייקא, כמו שכתוב: אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני וכו', וכן דוד כשקנה את מקום הבית המקדש מארונה היבוסי וכו' שאמר: ולא אעלה לאלֹקי עֹלות חנם, וכמו שכתוב בזהר הקדוש; כי אלו המקומות היו קדושים בקדֻשה נוראה מאֹד, שהם 'מערת המכפלה' שהוא שערי גן עדן שדרך שם עולין כל הנשמות אל עץ החיים וכו', וכן מקום הבית המקדש הוא שער השמים וכו' וכו', ועיקר קדֻשתם הוא ששם התגלות ההשגחה ביותר שזה עיקר קדֻשת ארץ ישראל, כמו שכתוב: תמיד עיני ה' אלֹקיך בה.

ובודאי גם בארץ ישראל בעצמו כל מה שהקדֻשה גדולה ביותר, מתגלה שם ההשגחה יותר ויותר, כי ההשגחה הוא עיקר כלליות הקדֻשה שעיקרה בארץ ישראל, ושם בארץ ישראל שם הם 'עשר קדֻשות' עד קֹדש קדשים, ששם עיקר התגלות ההשגחה, וכן במערת המכפלה שהיה מוכן לקבורת האבות לעלות דרך שם להכלל בו יתברך.

אבל אלו המקומות היו תחת יד הסטרא אחרא אצל עפרון וארונה היבוסי, כי כן הדבר שבכל מקום שנעלם קדֻשה עצומה בזה העולם הגשמי, הוא בתחילה תחת יד הסטרא אחרא כמובא. ועיקר הסטרא אחרא הוא כפירות של הטבע, על כן לא היה אפשר להוציא הקדֻשה מהם בשלמות כי אם מדעתם ורצונם על ידי כסף מלא ולא בחנם, כי כסף כלל ההשפעות, וכל טעותם אחר הכפירות של הטבע שהוא בחינת עבודה זרה, העיקר הוא מחמת חמדת הממון שבו תחובים כל השבעים עבודות זרות (כמו שכתוב במקום אחר בסימן כג), ועל כן אי אפשר להוציא בלעם מפיהם ברצון טוב כי אם על ידי הממון, כמו אברהם ודוד. ויש בזה הרבה הרבה לבאר והמשכילים יבינו (לקוטי הלכות - הלכות פריה ורביה ה' - ט"ז):

 

  ועשה חסד עם אדֹני אברהם ... (כ"ד, י"ב)

... צריכים לידע שלפעמים כשה' יתברך עוזר לו שמתנוצץ לו איזה התנוצצות ורואה איזה התקרבות אף על פי שבאמת הוא התקרבות אמתי מאתו יתברך והוא חסד גדול ונפלא שה' יתברך מפליא חסדו עמו, אף על פי כן אל יטעה שכבר הוא סמוך וקרוב לה' יתברך ולהתורה ולהצדיקים, כי צריך לידע שכל מה שהוא מקֹרב ביותר עדיין הוא רחוק מאֹד מאֹד, כי לגדֻלתו אין חקר ואי אפשר להסביר זֹאת היטב, אבל אף על פי כן צריך לידע שהישועה והחסד של כל התקרבות והתקרבות כל שהוא הוא חסד נפלא כי הוא התקרבות אמתי וישועתו לנצח. אך אף על פי כן עדיין רחוק ממנו מאֹד תכלית ישועתו וצריך עדיין להיות עומד ומצפה הרבה לישועתו יתברך עדי יזכה להושע בשלמות לצאת ממה שהוא צריך לצאת ולהתקרב למה שהוא צריך להתקרב...

ומי שמסתכל היטב יכול לראות בעניין אברהם עצמו, כי גם אחר כך שהושיעו ה' יתברך וצוהו אל תשלח ידך וכו' ונצל יצחק, תכף אחר כך היה מהרהר למצֹא זווגו, כמו שאמרו רבותינו ז"ל, ואחר כך כשנתבשר שנולדה רבקה וראה גם ישועה זֹאת אבל עדיין היא מרחוק מאֹד, כי היא בת יום אחד ויצחק כבר בן שלֹשים ושבע שנה. ואחר כך בא לביתו ומצא שמתה אשתו הצדקת שרה אמנו ולא היה לו מקום לקברה כי אם בטֹרח גדול שעזרו ה' יתברך בנס נפלא להוציא מערת המכפלה מעפרון החתי. ואחר כך כשעזרו ה' יתברך גם בזה הֻכרח להשתדל ולבקש הרבה הזווג של יצחק שתבוא לביתו, כאשר האריכה התורה הקדושה בזה באריכות לספר כל אשר עבר בזה, כי היו צריכים נסים גדולים ונוראים מאֹד לזה להוציא את רבקה מבית בתואל ולבן להביאה ליצחק להעמיד תולדות שיצאו עדת ישראל בעולם. וכן כל מה שעבר אחר כך על יצחק שהיתה אשתו עקרה וכו' ובפרט מה שעבר על יעקֹב יותר מכֻלם וכו' וכו' ובכל פעם עזרם ה' יתברך הרבה (לקוטי הלכות - הלכות שילוח הקן - ה'):

 

(ספר אִבֵּי הנחל ב' - מכתב ל"ב)

              לכבוד בת עיני ולבי, אשר מֹחו ולבו נמשך אחרי הבעטלר הנורא שיש לו כתפיים רחבים ונושא אותנו מכל המקומות שנפלנו אל בחינת למעלה מהמקום. אשריך שנצלת מרשתות ומכמורות של חכמות חיצוניות ומינות ואמונות כזביות של הבעלי כבוד וגאוה הלוחמים בעזות מצח כנגד הצדיק האמתי מושיען של ישראל לדורי דורות לנצח שהבטיח ואמר: "גמרתי ואגמֹר, נצחתי ואנצח", וסוף כל סוף יתקן כל העולם בשלמות ויקבלו כֻלם את עֹל מלכותו יתברך עליהם וימלֹך עליהם לעולם במהרה בימינו, אמן.

ה' יתברך בעצמו כביכול מצמצם עצמו מאין סוף עד אין תכלית ומרמז לו רמזים כפי הראוי לו במקומו ושעתו להתקרב אליו. ומכל זה יוכל להבין רמזים לבל יבהלוהו רעיוניו מכל הדברים שעובר עליו, רק מכֻלם יזכֹר בה' יתברך מכל מקום שהוא איך שהוא, כי גם בשאול תחתיות יכולים להיות סמוך לה' יתברך בכֹח הצדיק. ואני עיני צופיות ומיחלות לה' שיצמיח על-ידי זה ישועתך וטובתך הנצחית בתוך כלל ישראל.

אף-על-פי שאנו בעצמנו חיבים, אף-על-פי כן חסדו יתברך גדול מאֹד עד אין חקר ואין מספר ובחסדו יתברך לא יעזבנו, ומה גדלו חסדי ה' שעשה עמנו בדור הזה על-ידי האיש תבונות האמתי שהמשיך תקונים נוראים כאלה להחיות כל הנפשות הנפולות אשר רבו כמו רבו בדורות אלה, אך אוי להם להחולקים והמתנגדים על העוסק בתקון נפשם בכל עת, ואף-על-פי שהם חולקים כמו שחולקים ומתלוצצים כמו שמתלוצצים, אף-על-פי כן הוא עוסק בתקונם מרחוק, כי המעין דנפיק משקה ומרוה את הארץ גם במקום שהולך מתחת לארץ במעמקים. ומה טוב חלקנו שזכינו בחסדי ה' וישועתו הנפלאה לידע באמת מהעוסק בתקוננו לנצח בכל דור.

אחרי אשר ה' יתברך בחסדיו פקח עינינו והודיענו קצת אמתת גדֻלתו, והיטיב עמנו כל-כך להשמיענו כאלה וכאלה חידושי תורה אשר לא נשמעו מעולם המחיין את כל הנפשות מגדול ועד קטֹן, בודאי בשביל תנועה קלה להתקרב אל הנחל נובע מכל שכן ללמֹד ספריו הקדושים ולקים איזה דבור אמתי מדבריו, בודאי בשביל נקֻדה אחת כדאי וכדאי לסבל הכל ולשבר כל המניעות שבעולם בדורותינו אלה. על-כן, יחזק לבבו בכל עֹז ותעצומות וימסֹר נפשו לשבר כל המניעות וימית עצמו בשביל שיתקרב ויהיה דבוק באֹהל הצדיק הגדול שיכול לתקן ולרפאות הכל בגֹדל הארת שכלו, כי בכֹח הצדיק יכולים לדלג ולקפץ על כל מיני מניעות ועיכובים שמעכבים מלהתקרב לה' יתברך.

העלילות והתואנות שהבעל-דבר מוצא לכל אדם לפרש מאחרי המקום חס ושלום רבו מספר כי אין מספר, ולכל אחד מוצא עלילות מיֻחדות, רֻבם על-ידי טרדת הפרנסה והממון ומניעות המונעים וכו'.

כל אדם שרוצה לצאת מטֻמאתו וזֹהמתו צריך לילך בדרך הזה, לחשב תמיד שהוא רק יחידי בעולם ולא יסתכל על שום מונע ומעכב ומבלבל וכו', וכמו שמובא בהמעשה של החכם והתם (ספורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה ט'), מבֹאר שם שהתם היה רצען וכו' ולא היה יכול המלאכה כראוי, והנעל שלו שגמר בכמה ימים ביגיעה גדולה היה מלא חסרונות והיה בשלשה קצוות וכו' והוא היה מתפאר בו מאֹד, כמה נאה ויפה המנעל הזה, כמה מתוק, כמה מתוק כמה סֻכר המנעל הזה, וואס פאר הזיס, וואס פאר סוכרדיק שיחאלי דאס איז וכו', והיתה שואלת לו אשתו אם כן מדוע ומפני מה שארי בעלי מלאכות נוטלים שלשה זהובים בעד זוג מנעלים ואתה אינך לוקח כי אם זהוב וחצי? השיב לה, מה לי בזה זה מעשה שלו וזה מעשה שלי, דאס איז יענעמס מעשה און דאס איז מיין מעשה, והבן.

 

(ר' ישראל אודסר, זצ"ל - המשך)

                        ... כל העולם ישמחו וינגנו ניגונים שלנו, ויהיה שמח, שמחה גדולה בירושלים ובכל העולם ובאומן, באומן, יבואו כל העולם, והגויים יקבלו כסף ויתנו לנו העצמות של רבנו הקדוש, הם צריכים כסף, הם רוצים כסף, אם יתנו להם כסף, אז הם יתנו העצמות, בקרוב, הם יתנו כסף, והם יתנו העצמות, הם רוצים כסף, הם עניים גדולים, אין להם לחם, אין להם מה לאכול, אז עם כסף יתנו הכל, אנחנו נלך בלילה, לא ניתן לרחביה לישון, הם יצעקו: "הוא לא נותן לנו לישון, לא נותן לנו לישון, מה זה?", הם צריכים לזמר "גדולתנו ותפארתנו יגלה משיח צדקנו", נלך לאכול, אחר הניגון של "גדולתנו ותפארתנו", צריכים לאכול שיהיה לנו כוח להמשיך ובריקודים וניגונים, כל העולם, כל החכמים בנגינה אומרים: "ניגונים כאלה כמו ברסלב? אין", הגאונים הגדולים הם אומרים: "כמו רבי נחמן, אין", הוא כל התורה, הוא כל ישראל, הוא התיקון של כל ישראל, הוא מתקן כל... אפילו כופרים, אפילו שהם רחוקים לגמרי מהיהדות, מתורה, הוא יקרב אותם, יהיה מהם צדיקים גדולים...

... נתייעץ ונתיישב, נראה להעמיד כוח גדול פה בארץ לעשות דברים, לפרסם ולקדש את האור של רבנו כבר פה בארץ וגם לכל העולם, זה עניין הגאולה לכל העולם, לכל היהודים, איפה שנמצאים יהודים...

... שני אנשים אמיתיים, נאמנים, זה טוב, אם אתה יודע שיש עוד אנשים נאמנים, נזכה להכניס רבנו פה ובכל העולם, ואם לא, אז נראה, נתפלל להשם יתברך שייתן לנו אנשים נאמנים...

... אני צריך {למסור} דיבורים, דברי אמת שייכנס בלבי, לא דיבורים של הבל...

... עניין של רבנו הוא, הוא האור של משיח...

... עכשיו אני לא רואה על העיניים... ברוך השם אני רואה ללכת ולא יותר, אבל בספר ללמוד, לא רואה, צריכים לקבל הכל מהשם יתברך, אני סובל, מגיע לי צער, יש לי צער גדול...

... אנו צריכים לברוח להשם יתברך ולברוח להשם יתברך, תפילה עולה על הכל, להגיד הרבה "ליקוטי תפילות" והרבה "ליקוטי הלכות", זה דיבורים של {משיח}. רבנו הקדוש גילה טיפה מן הים...

 

(ליקוטי עצות שמחה, סימן ה')

                                             רקודין של מצוה, כגון ששותה יין בשבת ויום טוב או בחתֻנה של מצוה או בשארי סעֻדת מצוה, ושותה במידה וכוונתו לשמים לזכות לשמחת ישראל, לשמֹח בהשם יתברך אשר בחר בנו מכל העמים וכו', ונתעורר לשמחה על-ידי זה עד שנמשך השמחה לתוך הרגלין דהינו שמרקד מחמת שמחה, על-ידי זה מגרש החיצונים הנאחזים בהרגלין, וממתיק ומבטל כל הדינים, וזוכה לקבל כל הברכות. וההתלהבות הזאת של הרקודין היא אשה ריח ניחֹח לה'. אבל מי שמרקד בהתלהבות היצר היא בחינת אש זרה, והיין ששתה הוא בחינת יין המשכר שמשם אחיזת החיצונים חס-ושלום. נמצא רקודין דקדֻשה ממתיקין הדינים כמו פדיון
(ליקוטי מוהר"ן א', סימן מא).

... יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתרחם עלי ותזכני להיות בשמחה תמיד, ואזכה להיות שמח תמיד בשמחה של מצוה, ואגיל ואשמח בך ובישועתך תמיד, על כל החסדים אשר עשית עמנו, אשר בחרת בנו מכל העמים ורוממתנו מכל הלשונות וקדשתנו במצותיך וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת. ואזכה ברחמיך לזכר הטובה והחסד הגדול הזה תמיד, ולשמֹח בזה מאֹד תמיד בכל יום ובכל עת ובכל שעה, וביותר בשבתות וימים טובים. כי אין שיעור וערך לרבוי החסדים והטובות אשר אתה גומל עמי בכל עת, מה רב טובך אשר עשית עמי, "מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי". אלו כל הימים דיו וכל אגמים קֻלמוסין ובני אדם לבלרים ולשונות מקלסים, לא יספיקו לבאר ולספר אחת מני אלף ורבבות רבוי הטובות והחסדים וההצלות והישועות הגדולות והנוראות, נסים רבים ונפלאות, פלאי פלאי פלאות, אשר הפליא חסדו עמנו אדון הצבאות, אשר הציל נפשנו מכל התלאות וההרפתקאות "רבות עשית אתה ה' אלקי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערֹך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר".

על כן בודאי חובה עלי בכל עת לזכר טובותיך וחסדיך התמידיות והמתחדשות עלי בכל עת תמיד, ולשמֹח בישועתך תמיד. נא אב הרחמן, עזרני וזכני שאהיה בשמחה תמיד, ואזכה לעורר עצמי תמיד לשמחה גדולה, בפרט בשבתות וימים טובים. ואזכה שיתלהב לבי מאֹד מאֹד על-ידי השמחה דקדֻשה בהתלהבות הלב ובהתעוררות גדול, ובתשוקה וחשקה וחפצה וחמדה גדולה לשמך ולעבודתך באמת ובאמונה בקדֻשה ובטהרה גדולה, עד שימשך ההתלהבות הלב לתוך רגלי, עד שאזכה להרים את רגלי בשמחה גדולה, ואזכה לרקודין דקדֻשה בשמחה גדולה, ובפרט בשבתות וימים טובים, וימים שעשית בהם נסים לישראל. ותצילני משכרות תמיד, ותשמרני ותצילני ברחמיך מיין המשכר ומהתלהבות הלב ורקודין הנמשכין מהסטרא אחרא חס ושלום, ולא יהיה לי שום התלהבות היצר לשום תאוה כלל, ותזכני ליין "המשמח אלקים ואנשים". ובכל עת שיהיה ההכרח לשתות יין ושכר בשבתות וימים טובים ובכוס של ברכה, תזכני שתהיה שתיתי בצמצום גדול רק כדי להרחיב דעתי בקדֻשה גדולה ולבוא לשמחה של מצוה, לשמחה אמתיית דקדֻשה על-ידי-זה, להתלהבות הלב דקדֻשה, שיתלהב לבי בקדֻשה גדולה לשמך ולעבודתך באמת כרצונך הטוב.

ותשמרני ותצילני ברחמיך משתיה מרֻבה, ולא אבוא לידי שכרות לעולם. חוס ורחם עלי וזכני שיהיה לי כֹח לעורר שרש יין המשמח, כמו שכתוב, "ויין ישמח לבב אנוש". ותשמח את לבבי תמיד בקדֻשה גדולה באמת עד שאזכה לרקודין דקדֻשה. ועל-ידי הרקודין בהתלהבות הלב דקדֻשה על-ידי יין המשמח, אזכה ברחמיך להמתיק ולבטל כל הדינים הנאחזין בעקבים וברגלין, ותתן לנו כֹח לבטלם ולשברם ולהמתיקם, ויתבטלו כל הדינים מעלינו ומעל כל עמך בית ישראל מעתה ועד עולם. ותמשיך עלינו ברחמיך שרש הבכורה והברכה, ויקֻים בנו מקרא שכתוב, "בני בכורי ישראל". ונאמר, "אף אני בכור אתנהו עליון למלכי ארץ". ותמשיך עלינו שפע טובה וברכה ורחמים וחיים ושלום וכל טוב תמיד, ותמשיך שלום בעולם, ותבטל כל מיני מחלֹקת מן העולם (לקוטי תפילות א' – מתוך תפילה מא):

 

(ספר ימי מוהרנ"ת חלק ב' – סימנים פג-פה)

                 ... והנה היה לנו פחד גדול משנת הלילה אחר חלישות כזה ובפרט שגם בלילה הולכת הספינה, והיינו מתייראים שלא נחלש ביותר חס ושלום אבל בחסדי ה' ישנו כל הלילה, ועמדנו בבקר ביום שלישי והיה לנו שנוי גדול לטובה ולא הרגשנו המחוש והחֻלשה כי-אם מעט דמעט, ואכלנו ושתינו מעט ברוך השם אשר עד כה עזרני:

ביום שלישי בעת שכתבתי כל זה, בא הסופר האשכנזי אל הבית ולא בלבל אותי כלל אחר כך הראה לי הלאנד קארט [מפת העולם] של הים שאנו הולכין עליו והראה לי מקום אדעס וחרסאן וניקולאיב ואוטשקוב וסטמבול ושאר מקומות, והראה לי שאנחנו עכשיו בערך שליש הדרך מאדעס לסטמבול וזה היה בערך שעה עשירית השם יתברך יוליכני להבא לשלום עד שנזכה לבוא לארץ ישראל בשלום:

וכל יום שלישי הנזכר לעיל תהילה לאל היה לנו ניחא, וחזרנו לאיתננו מעט מעט אור ליום רביעי בתחילת הלילה התחיל הקפיטאן לנגן על איזה כלי זמר, ושאל אותי אם אני יכול לנגן, השבתי לו לא ודבר עמי מעניין כלי זמר והתחלתי לדבר עמם מעניין רקודין, שבינינו מרקדין ביום טוב ועל חתֻנה, בתוך כך ירדתי אל הבית בתוך כך נתעוררו הם והתחיל אחד מהם לרקד הרבה, ואזי נתעורר רי"א לרקד גם כן קצת ואחר כך ירד לשמש אותי בסעֻדה, כי אני כבר ישבתי לאכל והוא לא אכל עדיין, וגמרתי סעֻדתי לבדי ואחר כך אמר רי"א שיש לו חשק לרקד עוד ועלינו על הספינה, והקפיטאן עם עוד אחד היו מנגנים באיזה כלי- שיר פשוטים, ורי"א היה מרקד הרבה מאד, עד שאחר-כך רקדתי גם אנכי עם רי"א הרבה, וגם שני מטראסין רקדו הם רקדו ושמחו, ולא ידעו מה שמחתם, ואנחנו, תהילה לאל, רקדנו ושמחנו, שאנו זוכים לילך לארץ-ישראל, לארץ הקודש, להכיר את מי שאמר והיה העולם וכמו שמובא משל בשם הבעל-שם-טוב, זכרונו לברכה (בספר "תולדות יעקב יוסף"), מעניין בן-מלך, שהיה בשביה, והגיע לו אגרת מאביו, ורצה לשמח, והשקה את כל מי שהיה עמו עד שנשתכרו, ורקדו ושמחו הם רקדו ושמחו בהוללות ושכרות, והוא רקד ושמח בתוכם על שהגיע לו ידיעה מאביו והיה זה בעינינו לפלא גדול, שזכינו לרקד ולשמח על הספינה, שהיו כֻלם עכו"ם, ולא היה ביניהם שום יהודי, כי-אם אנחנו שנינו לבד כי זה ידוע לנו, שעיקר התחזקות הוא שמחה, כי חדות ה' היא מעֻזכם, כמבאר בדברינו פעמים הרבה בלי שעור גם בכל יום רביעי הלכה הספינה כסדר בעזרת השם יתברך:
 
 
2016 © כלהזכויות שמורות
חבקוק הנביא 47/1
בית שמש 9963231
 
טלפון: 052-393-4234

ברסלב, האש שלי | קרן רבי ישראל דב אודסר
קרן רבי ישראל דב אודסר זצ"ל
לע"נ רבי עמרם יוסף הלוי הורוביץ
בן ר' משה נחום זצ"ל