ברסלב - קרן רבי ישראל דב אודסר זצ"ל   ברסלב | קרן רבי ישראל דב אודסר
 
 
Breslov site in English
לוגו ברסלב
הצטרפות להפצה | הפוך למפיץ תרומה להדפסת ספרים | ברסלב


הפתק מהשמיים
התחברות לחברים

נ נח נחמ נחמן מאומן

פרשת השבוע - תולדות

Back
דף הבית >> פרשת השבוע - תולדות
"וידו אוחזת בעקב.."
... בעקב דייקא, כשיתגבר עשו בסוף הגלות בעקבות משיחא, וירצה לדרֹס בעקב ו על רֹאש ישראל בבחינת: הגדיל עלי עקב,
אז דייקא "ויד" ובחינת אמונה בחינת תפלה, בחינת: ויהי ידיו אמונה וכו' — פרישן בצל , כי אין כחנו אלא בפה, לתפס אמנות אבותינו,
לצעֹק אליו יתברך מכל מקום שהוא. 
(לקוטי הלכות - הלכות יין נסך ד -' " כ :)ה
 
... כי זה ידוע שכל העולם מתקיים ומתנהג רק על ידי התורה הקדושה ואם היו הכל לומדים תורה לשמה לבד בלי שום פניות כלל בודאי כבר היה והעולם מתֻקן לגמרי והיו כל ההשפעות והברכות בעולם ועיקר כל הקלקולים הוא מחמת המחלֹקת, כי רֹב הלומדים אינם לומדים לשמה, 
ואפילו הלומדים לשמה קצת אינו זך וברור בתכלית הזכות כראוי, וכל תקונם הוא על ידי הצדיק האמת בחינת מֹשה שלומד תורה לשמה בתכלית הזכוך בלי שום צד פסֹלת כלל ואם היו כל העולם מתבטלים אצל והיה הכל מתֻוקן לגמרי .
אבל בעונותינו הרבים לא די שאינם מתבטלים אצל ואף גם הם חולקים ומתנגדים עליו. וכל המחלֹקת וההתנגדות נמשך מבחינה המבֹאר בהתורה י"ב מחמת שהצדיק הגדול מֻוכרח לדלג בעל כרח ולאיזה בחינה דקה של שלא לשמה בחינת שמֹאל כדי להמשיך עֹשר וכבוד וכו', ועל ידי זה הלמדן שאינו כשר כראוי אינ ורואה בהתורה כי אם בחינת שלא לשמה כי לא זכה נעשית לו סם מות.
ועל ידי זה מתגרה בו הס"מ עד שנעשה לו פה מהתורה שבעל פה לדבר על הצדיק עתק וכו'.
ומשם כל החֻרבנות רחמנא לצלן.
וזה היו כל מלחמות יעקֹב עם עשו וכל התחבולות שהֻכרח לעשות נגדו לקבל הברכות מיצחק.
כי יצחק טעה בעשו כי ציד בפיו שצד אביו באמרי פיו דייקאכי שאל לו אבא איך מעשרין את התבן וכו' כאלו הוא צדיק ומתנהג רק על פי התורה בחֻ מרות יתרות .
והכל היה בשקר ומרמה כי עשו הלך רק אחר תאוותיו הרעות ועיקר אחר התאוה הכלליית שהיה צד נשים וכו' וכמ שאמרו רבותינו ז"ל.
ואף פי על כן בודאי עסק גם בתורה שהיו עוסקים אבותינו משם ועבר.
אבל כל למודו היה רק שלא לשמה הגשמי כי לא חפץ בברכה רק כל למודו היה רק לרמות את אביו בחינת כי ציד בפיו כמו שאמרו רבותינו ז"ל עד שטעה בו יצחק אבינו מעֹצם רמאותיו.
כי זה הקלקול התחיל מחטא אדם הראש . והאבות התחילו לעסֹק בתקונו ולברר, אבל לא נגמר התקון עד שבא מֹשה רבנו וברר והעלה כל ההלכות התורה עד שזכה לקבל כל התורה וכל הלכותיה בפרטיות ואז היה ראוי שיתתקן העולם לגמרי.
אבל בעונותינו הרבים קלקלו על ידי חטא העגל שבא גם כן על ידי למודים רעים של הערב רב שעסקו בתורה שלא לשמה בשקר ומרמה עד שהטעו את ישראל ונעשה להם פה לדבר סרה על מֹשה עד שעשו את העגל. והעיקר על ידי רבוי הזהב והעשירות שהיה להם אז שכל העשירות נמשך ממשה שהוא החכם האמתי על ידי שנוטה מעט דמעט לשמֹאל בשביל עֹשר וכבוד כנ"ל
והם נעשה להם סם מות עד שהטעו את ישראל על ידי זה כמו שכתוב וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל וכמו אמרו רבותינו ז"ל על פסוק ודי זהב וכו' וכל זה נמשך מתאוה הכללית שהיא תאות נאוף כמו שאמרו רבותינו ז"ל לא עבדו ישראל את העגל אלא להתיר להם וכו , כי זה תלוי בזה.
כי הצדיק עוסק רק ליחד קֻדשא בריך הוא ושכינתה בכל מעשיו ותנועותיו בלמוד ובתורה ובכל עסקיו ובפרט בזווג שהוא בקדֻשה נפלאה 
בבחינת יחודים העליונים בחינת וישק יעקֹב לרחל וכו . ' כי הכל אחד אצל ,ועבודת בעסק התורה ועבוודת באכילה ושתיה וזווג הכל רק לה' לבד ליחד יחודים קדושים לגלות אלֹקותו ומלכותו בעלם. אבל רֹב העולם אינם זוכם לזה ואפילו כשרים וצדיקים אינם זוכים לזה בשלמות כי הוא מלחמה עצומה ובפרט בתאוה הכלליות כידוע, וכפי מה שנוטה בתאוה הזאת להנאת עצמ ו וכמ כן אינ וז ו כה שיהיה למוד ו בצחות וזכות כראוי, וכל תקונו הוא רק על ידי הצדיק הגדול הנ"ל שיכול להרים הכל. אבל כשמתגבר בתאות עולם הזה עד שנוטה לשמֹאל לגמרי עד שנעשה לו פה לדבר על הצדיק הגדול וחולק ומתנגד עליו, וממנו לומדים המון והמגֻשמים יותר ויותר עד שיש שהם מזֹהמים מאֹד בעברות ואסורים גמורים רחמנא לצלן, בפרט כמצוי עכשו, המקום יכפר, על ידי זה נעשים כל הקלקולים רחמנא לצלן, ועל ידי זה כל אריכת הגלות בעונותינו הרבים.
(לקוטי הלכות - הלכות ראשית הגז ה -' :)' ח
 
(לקוטי עצות – שמחה, סימנים יג- )טו
  כל התאוות באים מכח המדמה, כח הבהמיות, והתגברותו הוא על-ידי עצבות שהוא רוח נכאה, רוח רעה, ועל 
ידי זה התגברות השכחה, ששוכח תכליתו ואינו זוכר בעלמא דאתי, כראוי לזכר בכל יום בכלל ובפרט.עיין זכרון אות ד.
ועל-כן צריכין להתגבר להיות בשמחה תמיד, שעל- ידי זה עיקר הכנעת המדמה, ועל- ידי זה יזכה לזכור בעלמא דאתי בכל יום כנ"ל(לקוטי מוהר"ן א , ' סימן נד).

 שמיעת קול נגון על כלי זמר ממנגן כשר לשם שמים הוא סגֻלה גדולה לשמחה, ולהכניע ולברר המדמה. ועל-ידי זה זוכה לזכרון לאדבקא מחשבותיו בעלמא דאתי, ולהבין הרמזים שהשם יתברך מרמז לו בכל יום להתקרב אליו. גם על-ידי נגון ושמחה הנ"ל יכולין להשיג 
בחינת רוח נבואה רוח הקודש (שם). 
 -על ידי נגון ושמחה יכולין לשפך שיחו כמים נֹכח פני ה . ' - על כן על-ידי ששמחים בכל היום יכולין לפרש שיחתו בהתבודדות כראוי 
(שם). 

 ... וזכני ברחמיך הרבים לשמחה דקדֻשה, שאזכה להיות בשמחה תמיד. ותתן כח בידי ללקט ולברר את הרוח טובה מן הרוח נכאה, מן הרוח רעה, מעצבות רוח. ותזכני לעשרה מיני נגינה דקדֻשה, עד שאזכה לזכך ולברר את הכח המדמה, להכניע ולבטל הרע 
שבמדמה ולברר ולהעלות הטוב שבו אל הקדֻשה, ואזכה להכניע ולשבר ולגרש ולבטל ממני הרוח רעה, רוח שטות, עצבות רוח, רוח נכאה. 
ותזכני מהרה לרוח טובה דקדֻשה ", כי אתה אלקי רוחך טובה תנחני בארץ מישור. לב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון חדש בקרבי. אל תשליכני מלפניך ורוח קודשך אל תקח ממני. השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני. אל אלקי הרוחות" שליט בעליונים ובתחתונים, תן לי רוח טובה. "יפקֹד ה' אלקי הרוחות לכל בשר" להשפיע עלי רוח טובה, רוח הקדֻשה. "רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה ,  רוח קדֻשה וטהרה, רוח שמחה וחדוה."

 אבי שבשמים, הצילני מטוב המדֻמה, המרה באחרונה כרֹאש ולענה, זכני לטובך האמתי, שבעני מטובך הנצחי. וזכני להיות בשמחה תמיד, נגילה ונשמחה בישועתך, ונגינותי אנגן כל ימי חיי על בית ה . ' ואזכה להרים קול זמרה ונגון לשמך ולעבודתך באמת כרצונך הטוב, ואזכה לעורר ולגלות תמיד כל העשרה מיני נגינה. ותזכני לשמֹע קול נגון וזמרה בשמחה של מצוה ממנגן כשר וטוב, היודע נגן על הכנור ועל כלי שיר, נגונים דקדֻשה הנמשכים מכנור של דוד, יפה קול ומטיב נגן, באֹפן שיתברר - על ידי המנגן בכלי שיר הרוח טובה, רוח נבואה, רוח הקדש, רוח שמחה וחדוה, מעצבות רוח, מרוח נכאה, מרוח רעה, עד שנזכה לרוח טובה באמת, ולהיות בשמחה תמיד. ונזכה לשוב אליך בתשובה שלמה ובלב נשבר באמת, הבא מתוך שמחה ונגון דקדֻשה, עד שאזכה לשפך לבי כמים נוכח פני ה' בתחנתי ובקשתי, ואזכה לפרש כל שיחתי לפניך בכל לב ונפש ובבכיה גדולה מתוך שמחה
(לקוטי תפילות א' – מתוך תפילה נד :) 
 
 
 
 
 
"וידו אוחזת בעקב.."
... בעקב דייקא, כשיתגבר עשו בסוף הגלות בעקבות משיחא, וירצה 
לדרֹס בעקב ו על רֹאש ישראל בבחינת: הגדיל עלי עקב, אז דייקא "ויד " ו
בחינת אמונה בחינת תפלה, בחינת: ויהי ידיו אמונה וכו' — פרישן בצל , ו
וא חזת בעקב ו להפיל ו ולהשפיל ו על ידי זה, כי אין כחנו אלא בפה, לתפס 
אמנות אבותינו, לצעֹק אליו יתברך מכל מקום שהוא (לקוטי הלכות -
הלכות יין נסך ד -' " כ :)ה
 
 "כ( ה "כ, )ח 
... כי זה ידוע שכל העולם מתקיים ומתנהג רק על ידי התורה הקדושה 
ואם היו הכל לומדים תורה לשמה לבד בלי שום פניות כלל בודאי כבר היה 
והע לם מתֻ קן לגמרי והיו כל ההשפעות והברכות בעולם ו. עיקר כל 
הקלקולים הוא מחמת המחלֹקת, כי רֹב הלומדים אינם לומדים לשמה, 
ואפילו והל מדים לשמה קצת אינ ו זך וברור בתכלית הזכות כראוי, וכל 
תקונם הוא על ידי הצדיק האמת בחינת מֹשה שלומד תורה לשמה בתכלית 
הזכוך בלי שום צד פסֹלת כלל ואם היו כל העולם מתבטלים אצל ו היה הכל 
מתֻ קן לגמרי .
אבל בע ונו תינו הרבים לא די שאינם מתבטלים אצל ו
אף גם הם חולקים ומתנגדים עליו. וכל המחלֹקת 
וההתנגדות נמשך מבחינה המבֹאר בהתורה י"ב 
מחמת שהצדיק הגדול מֻ כרח לדלג בעל כרח ו
לאיזה בחינה דקה של שלא לשמה בחינת שמֹאל 
כדי להמשיך עֹשר וכבוד וכו', ועל ידי זה הלמדן 
שאינ ו כשר כראוי אינ ור ו אה בהתורה כי אם 
בחינת שלא לשמה כי לא זכה נעשית ל ו סם 
מות. ועל ידי זה מתגרה ב ו הס"מ עד שנעשה ל ו
פה מהתורה שבעל פה לדבר על הצדיק עתק וכ ' ו
ומשם כל החֻ רבנות רחמנא לצלן. וזה היו כל 
מלחמות יעקֹב עם עשו וכל התחבולות שהֻ כרח 
לעשות נגד ו לקבל הברכות מיצחק .
כי יצחק טעה בעשו כי ציד בפיו שצד אביו באמרי פיו 
דייקא כי שאל ל ו אבא איך מעשרין את התבן וכו' כאלו הוא צדיק 
ומתנהג רק על פי התורה בחֻ מרות יתר תו . והכל היה בשקר ומרמה כי עשו 
הלך רק אחר תאוותיו הרעות ועיקר אחר התאוה הכלליית שהיה צד נשים 
וכו' וכמ שאמרו רבותינו ז ל" . ואף פי על כן בודאי עסק גם בתורה שהיו 
וע סקים ב ו ואב תינו שקבלו משם ועבר. אבל כל למוד ו היה רק שלא לשמה 
הגשמי כי לא חפץ בברכה רק כל למוד ו היה רק לרמות את אביו בחינת כי 
ציד בפיו כמ ו שאמרו רבותינו ז"ל עד שטעה ב ו יצחק אבינו מעֹצם רמאותיו .
כי זה הקלקול התחיל מחטא אדם הראש . ןו והאבות התחילו לעסֹק 
בתקונ ו ולברר , ו אבל לא נגמר התקון עד שבא מֹשה רבנו וברר והעלה כל 
ההלכות התורה עד שזכה לקבל כל התורה וכל הלכותיה בפרטיות ואז היה 
ראוי שיתתקן העולם לגמרי. אבל בע ונו תינו הרבים קלקלו על ידי חטא 
העגל שבא גם כן על ידי למודים רעים של הערב רב שעסקו בתורה שלא 
לשמה בשקר ומרמה עד שהטעו את ישראל ונעשה להם פה לדבר סרה על 
מֹשה עד שעשו את העגל. והעיקר על ידי רבוי הזהב והעשירות שהיה להם 
, אז שכל העשירות נמשך ממשה שהוא החכם האמתי על ידי שנוטה מעט 
דמעט לשמֹאל בשביל עֹשר וכבוד כנ . ל" והם נעשה להם סם מות עד שהטעו 
את ישראל על ידי זה כמ ו שכתוב וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל וכמ ו
שאמרו רבותינו ז"ל על פסוק ודי זהב וכו' וכל זה נמשך מתאוה הכלליית 
שהיא תאות נאוף כמ ו שאמרו רבותינו ז ל" לא עבדו ישראל את העגל אלא 
להתיר להם וכו , ' כי זה תלוי בזה .
כי הצדיק עוסק רק ליחד קֻ דשא בריך הוא ושכינתה בכל מעשיו 
ותנועותיו בלמוד ו ובת רה ובכל עסקיו ובפרט בזווג ו שהוא בקדֻשה נפלאה 
בבחינת יחודים העליונים בחינת וישק יעקֹב לרחל וכו . ' כי הכל אחד אצל , ו
ועב ודת בעסק התורה ועבו ודת באכילה ושתיה וזווג הכל רק לה' לבד ליחד 
יחודים קדושים לגלות אלֹקות ו ומלכות ו ובע לם. אבל רֹב העולם אינם 
וז כים לזה ואפילו כשרים וצדיקים אינם זוכים לזה בשלמות כי הוא 
מלחמה עצומה ובפרט בתאוה הכלליות כידוע, וכפי מה שנוטה בתאוה 
הזאת להנאת עצמ ו וכמ כן אינ וז ו כה שיהיה למוד ו בצחות וזכות כראוי, 
וכל תקונ ו הוא רק על ידי הצדיק הגדול הנ"ל שיכול להרים הכל. אבל 
כשמתגבר ב ו תאות עולם הזה עד שנוטה לשמֹאל לגמרי עד שנעשה ל ו פה 
לדבר על הצדיק הגדול וחולק ומתנגד עליו, וממנו ו ל מדים שאר ההמ ן ו
המגֻשמים יותר ויותר עד שיש שהם מזֹהמים מאֹד בעברות ואסורים 
גמורים רחמנא לצלן, בפרט כמצוי עכשו, המקום יכפר, על ידי זה נעשים כל 
הקלקולים רחמנא לצלן, ועל ידי זה כל אריכת הגלות בע ונו תינו הרבים 
(לקוטי הלכות - הלכות ראשית הגז ה -' :)' ח
 
(לקוטי עצות – שמחה, סימנים יג- )טו
  כל התאוות באים מכח המדמה, כח 
הבהמיות, והתגברותו הוא על-ידי עצבות שהוא רוח נכאה, רוח רעה, ועל 
ידי זה התגברות השכחה, ששוכח תכליתו ואינו זוכר בעלמא דאתי, כראוי 
לזכר בכל יום בכלל ובפרט ע( יין זכרון אות ד). ועל-כן צריכין להתגבר 
להיות בשמחה תמיד, שעל- ידי זה עיקר הכנעת המדמה, ועל- ידי זה יזכה 
לזכור בעלמא דאתי בכל יום כנ" (ל לקוטי מוהר"ן א , ' סימן נד). 
 שמיעת קול נגון על כלי זמר ממנגן כשר לשם שמים הוא 
סגֻלה גדולה לשמחה, ולהכניע ולברר המדמה. ועל-ידי זה 
זוכה לזכרון לאדבקא מחשבותיו בעלמא דאתי, ולהבין 
הרמזים שהשם יתברך מרמז לו בכל יום להתקרב 
אליו. גם על-ידי נגון ושמחה הנ"ל יכולין להשיג 
בחינת רוח נבואה רוח הקודש (שם). 
 -על ידי נגון ושמחה יכולין לשפך שיחו 
כמים נֹכח פני ה . ' - על כן על-ידי ששמחים בכל 
היום יכולין לפרש שיחתו בהתבודדות כראוי 
(שם). 
 ... וזכני ברחמיך הרבים לשמחה דקדֻשה, 
שאזכה להיות בשמחה תמיד. ותתן כח בידי ללקט 
ולברר את הרוח טובה מן הרוח נכאה, מן הרוח רעה, 
מעצבות רוח. ותזכני לעשרה מיני נגינה דקדֻשה, עד 
שאזכה לזכך ולברר את הכח המדמה, להכניע ולבטל הרע 
שבמדמה ולברר ולהעלות הטוב שבו אל הקדֻשה, ואזכה להכניע 
ולשבר ולגרש ולבטל ממני הרוח רעה, רוח שטות, עצבות רוח, רוח נכאה. 
ותזכני מהרה לרוח טובה דקדֻשה ", כי אתה אלקי רוחך טובה תנחני בארץ 
מישור. לב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון חדש בקרבי. אל תשליכני מלפניך 
ורוח קודשך אל תקח ממני. השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני. אל 
אלקי הרוחות" שליט בעליונים ובתחתונים, תן לי רוח טובה. "יפקֹד ה' 
אלקי הרוחות לכל בשר" להשפיע עלי רוח טובה, רוח הקדֻשה. "רוח חכמה 
ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה , "' רוח קדֻשה וטהרה, רוח שמחה 
וחדוה. 
 אבי שבשמים, הצילני מטוב המדֻמה, המרה באחרונה כרֹאש ולענה, 
זכני לטובך האמתי, שבעני מטובך הנצחי. וזכני להיות בשמחה תמיד, נגילה 
ונשמחה בישועתך, ונגינותי אנגן כל ימי חיי על בית ה . ' ואזכה להרים קול 
זמרה ונגון לשמך ולעבודתך באמת כרצונך הטוב, ואזכה לעורר ולגלות 
תמיד כל העשרה מיני נגינה. ותזכני לשמֹע קול נגון וזמרה בשמחה של 
מצוה ממנגן כשר וטוב, היודע נגן על הכנור ועל כלי שיר, נגונים דקדֻשה 
הנמשכים מכנור של דוד, יפה קול ומטיב נגן, באֹפן שיתברר - על ידי המנגן 
בכלי שיר הרוח טובה, רוח נבואה, רוח הקדש, רוח שמחה וחדוה, מעצבות 
רוח, מרוח נכאה, מרוח רעה, עד שנזכה לרוח טובה באמת, ולהיות בשמחה 
תמיד. ונזכה לשוב אליך בתשובה שלמה ובלב נשבר באמת, הבא מתוך 
שמחה ונגון דקדֻשה, עד שאזכה לשפך לבי כמים נוכח פני ה' בתחנתי 
ובקשתי, ואזכה לפרש כל שיחתי לפניך בכל לב ונפש ובבכיה גדולה מתוך 
שמחה (לקוטי תפילות א' – מתוך תפילה נד :) 
 
 
 
 
"וידו אוחזת בעקב.."
... בעקב דייקא, כשיתגבר עשו בסוף הגלות בעקבות משיחא, וירצה 
לדרֹס בעקב ו על רֹאש ישראל בבחינת: הגדיל עלי עקב, אז דייקא "ויד " ו
בחינת אמונה בחינת תפלה, בחינת: ויהי ידיו אמונה וכו' — פרישן בצל , ו
וא חזת בעקב ו להפיל ו ולהשפיל ו על ידי זה, כי אין כחנו אלא בפה, לתפס 
אמנות אבותינו, לצעֹק אליו יתברך מכל מקום שהוא (לקוטי הלכות -
הלכות יין נסך ד -' " כ :)ה
 
 "כ( ה "כ, )ח 
... כי זה ידוע שכל העולם מתקיים ומתנהג רק על ידי התורה הקדושה 
ואם היו הכל לומדים תורה לשמה לבד בלי שום פניות כלל בודאי כבר היה 
והע לם מתֻ קן לגמרי והיו כל ההשפעות והברכות בעולם ו. עיקר כל 
הקלקולים הוא מחמת המחלֹקת, כי רֹב הלומדים אינם לומדים לשמה, 
ואפילו והל מדים לשמה קצת אינ ו זך וברור בתכלית הזכות כראוי, וכל 
תקונם הוא על ידי הצדיק האמת בחינת מֹשה שלומד תורה לשמה בתכלית 
הזכוך בלי שום צד פסֹלת כלל ואם היו כל העולם מתבטלים אצל ו היה הכל 
מתֻ קן לגמרי .
אבל בע ונו תינו הרבים לא די שאינם מתבטלים אצל ו
אף גם הם חולקים ומתנגדים עליו. וכל המחלֹקת 
וההתנגדות נמשך מבחינה המבֹאר בהתורה י"ב 
מחמת שהצדיק הגדול מֻ כרח לדלג בעל כרח ו
לאיזה בחינה דקה של שלא לשמה בחינת שמֹאל 
כדי להמשיך עֹשר וכבוד וכו', ועל ידי זה הלמדן 
שאינ ו כשר כראוי אינ ור ו אה בהתורה כי אם 
בחינת שלא לשמה כי לא זכה נעשית ל ו סם 
מות. ועל ידי זה מתגרה ב ו הס"מ עד שנעשה ל ו
פה מהתורה שבעל פה לדבר על הצדיק עתק וכ ' ו
ומשם כל החֻ רבנות רחמנא לצלן. וזה היו כל 
מלחמות יעקֹב עם עשו וכל התחבולות שהֻ כרח 
לעשות נגד ו לקבל הברכות מיצחק .
כי יצחק טעה בעשו כי ציד בפיו שצד אביו באמרי פיו 
דייקא כי שאל ל ו אבא איך מעשרין את התבן וכו' כאלו הוא צדיק 
ומתנהג רק על פי התורה בחֻ מרות יתר תו . והכל היה בשקר ומרמה כי עשו 
הלך רק אחר תאוותיו הרעות ועיקר אחר התאוה הכלליית שהיה צד נשים 
וכו' וכמ שאמרו רבותינו ז ל" . ואף פי על כן בודאי עסק גם בתורה שהיו 
וע סקים ב ו ואב תינו שקבלו משם ועבר. אבל כל למוד ו היה רק שלא לשמה 
הגשמי כי לא חפץ בברכה רק כל למוד ו היה רק לרמות את אביו בחינת כי 
ציד בפיו כמ ו שאמרו רבותינו ז"ל עד שטעה ב ו יצחק אבינו מעֹצם רמאותיו .
כי זה הקלקול התחיל מחטא אדם הראש . ןו והאבות התחילו לעסֹק 
בתקונ ו ולברר , ו אבל לא נגמר התקון עד שבא מֹשה רבנו וברר והעלה כל 
ההלכות התורה עד שזכה לקבל כל התורה וכל הלכותיה בפרטיות ואז היה 
ראוי שיתתקן העולם לגמרי. אבל בע ונו תינו הרבים קלקלו על ידי חטא 
העגל שבא גם כן על ידי למודים רעים של הערב רב שעסקו בתורה שלא 
לשמה בשקר ומרמה עד שהטעו את ישראל ונעשה להם פה לדבר סרה על 
מֹשה עד שעשו את העגל. והעיקר על ידי רבוי הזהב והעשירות שהיה להם 
, אז שכל העשירות נמשך ממשה שהוא החכם האמתי על ידי שנוטה מעט 
דמעט לשמֹאל בשביל עֹשר וכבוד כנ . ל" והם נעשה להם סם מות עד שהטעו 
את ישראל על ידי זה כמ ו שכתוב וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל וכמ ו
שאמרו רבותינו ז"ל על פסוק ודי זהב וכו' וכל זה נמשך מתאוה הכלליית 
שהיא תאות נאוף כמ ו שאמרו רבותינו ז ל" לא עבדו ישראל את העגל אלא 
להתיר להם וכו , ' כי זה תלוי בזה .
כי הצדיק עוסק רק ליחד קֻ דשא בריך הוא ושכינתה בכל מעשיו 
ותנועותיו בלמוד ו ובת רה ובכל עסקיו ובפרט בזווג ו שהוא בקדֻשה נפלאה 
בבחינת יחודים העליונים בחינת וישק יעקֹב לרחל וכו . ' כי הכל אחד אצל , ו
ועב ודת בעסק התורה ועבו ודת באכילה ושתיה וזווג הכל רק לה' לבד ליחד 
יחודים קדושים לגלות אלֹקות ו ומלכות ו ובע לם. אבל רֹב העולם אינם 
וז כים לזה ואפילו כשרים וצדיקים אינם זוכים לזה בשלמות כי הוא 
מלחמה עצומה ובפרט בתאוה הכלליות כידוע, וכפי מה שנוטה בתאוה 
הזאת להנאת עצמ ו וכמ כן אינ וז ו כה שיהיה למוד ו בצחות וזכות כראוי, 
וכל תקונ ו הוא רק על ידי הצדיק הגדול הנ"ל שיכול להרים הכל. אבל 
כשמתגבר ב ו תאות עולם הזה עד שנוטה לשמֹאל לגמרי עד שנעשה ל ו פה 
לדבר על הצדיק הגדול וחולק ומתנגד עליו, וממנו ו ל מדים שאר ההמ ן ו
המגֻשמים יותר ויותר עד שיש שהם מזֹהמים מאֹד בעברות ואסורים 
גמורים רחמנא לצלן, בפרט כמצוי עכשו, המקום יכפר, על ידי זה נעשים כל 
הקלקולים רחמנא לצלן, ועל ידי זה כל אריכת הגלות בע ונו תינו הרבים 
(לקוטי הלכות - הלכות ראשית הגז ה -' :)' ח
 
(לקוטי עצות – שמחה, סימנים יג- )טו
  כל התאוות באים מכח המדמה, כח 
הבהמיות, והתגברותו הוא על-ידי עצבות שהוא רוח נכאה, רוח רעה, ועל 
ידי זה התגברות השכחה, ששוכח תכליתו ואינו זוכר בעלמא דאתי, כראוי 
לזכר בכל יום בכלל ובפרט ע( יין זכרון אות ד). ועל-כן צריכין להתגבר 
להיות בשמחה תמיד, שעל- ידי זה עיקר הכנעת המדמה, ועל- ידי זה יזכה 
לזכור בעלמא דאתי בכל יום כנ" (ל לקוטי מוהר"ן א , ' סימן נד). 
 שמיעת קול נגון על כלי זמר ממנגן כשר לשם שמים הוא 
סגֻלה גדולה לשמחה, ולהכניע ולברר המדמה. ועל-ידי זה 
זוכה לזכרון לאדבקא מחשבותיו בעלמא דאתי, ולהבין 
הרמזים שהשם יתברך מרמז לו בכל יום להתקרב 
אליו. גם על-ידי נגון ושמחה הנ"ל יכולין להשיג 
בחינת רוח נבואה רוח הקודש (שם). 
 -על ידי נגון ושמחה יכולין לשפך שיחו 
כמים נֹכח פני ה . ' - על כן על-ידי ששמחים בכל 
היום יכולין לפרש שיחתו בהתבודדות כראוי 
(שם). 
 ... וזכני ברחמיך הרבים לשמחה דקדֻשה, 
שאזכה להיות בשמחה תמיד. ותתן כח בידי ללקט 
ולברר את הרוח טובה מן הרוח נכאה, מן הרוח רעה, 
מעצבות רוח. ותזכני לעשרה מיני נגינה דקדֻשה, עד 
שאזכה לזכך ולברר את הכח המדמה, להכניע ולבטל הרע 
שבמדמה ולברר ולהעלות הטוב שבו אל הקדֻשה, ואזכה להכניע 
ולשבר ולגרש ולבטל ממני הרוח רעה, רוח שטות, עצבות רוח, רוח נכאה. 
ותזכני מהרה לרוח טובה דקדֻשה ", כי אתה אלקי רוחך טובה תנחני בארץ 
מישור. לב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון חדש בקרבי. אל תשליכני מלפניך 
ורוח קודשך אל תקח ממני. השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני. אל 
אלקי הרוחות" שליט בעליונים ובתחתונים, תן לי רוח טובה. "יפקֹד ה' 
אלקי הרוחות לכל בשר" להשפיע עלי רוח טובה, רוח הקדֻשה. "רוח חכמה 
ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה , "' רוח קדֻשה וטהרה, רוח שמחה 
וחדוה. 
 אבי שבשמים, הצילני מטוב המדֻמה, המרה באחרונה כרֹאש ולענה, 
זכני לטובך האמתי, שבעני מטובך הנצחי. וזכני להיות בשמחה תמיד, נגילה 
ונשמחה בישועתך, ונגינותי אנגן כל ימי חיי על בית ה . ' ואזכה להרים קול 
זמרה ונגון לשמך ולעבודתך באמת כרצונך הטוב, ואזכה לעורר ולגלות 
תמיד כל העשרה מיני נגינה. ותזכני לשמֹע קול נגון וזמרה בשמחה של 
מצוה ממנגן כשר וטוב, היודע נגן על הכנור ועל כלי שיר, נגונים דקדֻשה 
הנמשכים מכנור של דוד, יפה קול ומטיב נגן, באֹפן שיתברר - על ידי המנגן 
בכלי שיר הרוח טובה, רוח נבואה, רוח הקדש, רוח שמחה וחדוה, מעצבות 
רוח, מרוח נכאה, מרוח רעה, עד שנזכה לרוח טובה באמת, ולהיות בשמחה 
תמיד. ונזכה לשוב אליך בתשובה שלמה ובלב נשבר באמת, הבא מתוך 
שמחה ונגון דקדֻשה, עד שאזכה לשפך לבי כמים נוכח פני ה' בתחנתי 
ובקשתי, ואזכה לפרש כל שיחתי לפניך בכל לב ונפש ובבכיה גדולה מתוך 
שמחה (לקוטי תפילות א' – מתוך תפילה נד :) 
 
 
 
"וידו אוחזת בעקב.."
... בעקב דייקא, כשיתגבר עשו בסוף הגלות בעקבות משיחא, וירצה 
לדרֹס בעקב ו על רֹאש ישראל בבחינת: הגדיל עלי עקב, אז דייקא "ויד " ו
בחינת אמונה בחינת תפלה, בחינת: ויהי ידיו אמונה וכו' — פרישן בצל , ו
וא חזת בעקב ו להפיל ו ולהשפיל ו על ידי זה, כי אין כחנו אלא בפה, לתפס 
אמנות אבותינו, לצעֹק אליו יתברך מכל מקום שהוא (לקוטי הלכות -
הלכות יין נסך ד -' " כ :)ה
 
 "כ( ה "כ, )ח 
... כי זה ידוע שכל העולם מתקיים ומתנהג רק על ידי התורה הקדושה 
ואם היו הכל לומדים תורה לשמה לבד בלי שום פניות כלל בודאי כבר היה 
והע לם מתֻ קן לגמרי והיו כל ההשפעות והברכות בעולם ו. עיקר כל 
הקלקולים הוא מחמת המחלֹקת, כי רֹב הלומדים אינם לומדים לשמה, 
ואפילו והל מדים לשמה קצת אינ ו זך וברור בתכלית הזכות כראוי, וכל 
תקונם הוא על ידי הצדיק האמת בחינת מֹשה שלומד תורה לשמה בתכלית 
הזכוך בלי שום צד פסֹלת כלל ואם היו כל העולם מתבטלים אצל ו היה הכל 
מתֻ קן לגמרי .
אבל בע ונו תינו הרבים לא די שאינם מתבטלים אצל ו
אף גם הם חולקים ומתנגדים עליו. וכל המחלֹקת 
וההתנגדות נמשך מבחינה המבֹאר בהתורה י"ב 
מחמת שהצדיק הגדול מֻ כרח לדלג בעל כרח ו
לאיזה בחינה דקה של שלא לשמה בחינת שמֹאל 
כדי להמשיך עֹשר וכבוד וכו', ועל ידי זה הלמדן 
שאינ ו כשר כראוי אינ ור ו אה בהתורה כי אם 
בחינת שלא לשמה כי לא זכה נעשית ל ו סם 
מות. ועל ידי זה מתגרה ב ו הס"מ עד שנעשה ל ו
פה מהתורה שבעל פה לדבר על הצדיק עתק וכ ' ו
ומשם כל החֻ רבנות רחמנא לצלן. וזה היו כל 
מלחמות יעקֹב עם עשו וכל התחבולות שהֻ כרח 
לעשות נגד ו לקבל הברכות מיצחק .
כי יצחק טעה בעשו כי ציד בפיו שצד אביו באמרי פיו 
דייקא כי שאל ל ו אבא איך מעשרין את התבן וכו' כאלו הוא צדיק 
ומתנהג רק על פי התורה בחֻ מרות יתר תו . והכל היה בשקר ומרמה כי עשו 
הלך רק אחר תאוותיו הרעות ועיקר אחר התאוה הכלליית שהיה צד נשים 
וכו' וכמ שאמרו רבותינו ז ל" . ואף פי על כן בודאי עסק גם בתורה שהיו 
וע סקים ב ו ואב תינו שקבלו משם ועבר. אבל כל למוד ו היה רק שלא לשמה 
הגשמי כי לא חפץ בברכה רק כל למוד ו היה רק לרמות את אביו בחינת כי 
ציד בפיו כמ ו שאמרו רבותינו ז"ל עד שטעה ב ו יצחק אבינו מעֹצם רמאותיו .
כי זה הקלקול התחיל מחטא אדם הראש . ןו והאבות התחילו לעסֹק 
בתקונ ו ולברר , ו אבל לא נגמר התקון עד שבא מֹשה רבנו וברר והעלה כל 
ההלכות התורה עד שזכה לקבל כל התורה וכל הלכותיה בפרטיות ואז היה 
ראוי שיתתקן העולם לגמרי. אבל בע ונו תינו הרבים קלקלו על ידי חטא 
העגל שבא גם כן על ידי למודים רעים של הערב רב שעסקו בתורה שלא 
לשמה בשקר ומרמה עד שהטעו את ישראל ונעשה להם פה לדבר סרה על 
מֹשה עד שעשו את העגל. והעיקר על ידי רבוי הזהב והעשירות שהיה להם 
, אז שכל העשירות נמשך ממשה שהוא החכם האמתי על ידי שנוטה מעט 
דמעט לשמֹאל בשביל עֹשר וכבוד כנ . ל" והם נעשה להם סם מות עד שהטעו 
את ישראל על ידי זה כמ ו שכתוב וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל וכמ ו
שאמרו רבותינו ז"ל על פסוק ודי זהב וכו' וכל זה נמשך מתאוה הכלליית 
שהיא תאות נאוף כמ ו שאמרו רבותינו ז ל" לא עבדו ישראל את העגל אלא 
להתיר להם וכו , ' כי זה תלוי בזה .
כי הצדיק עוסק רק ליחד קֻ דשא בריך הוא ושכינתה בכל מעשיו 
ותנועותיו בלמוד ו ובת רה ובכל עסקיו ובפרט בזווג ו שהוא בקדֻשה נפלאה 
בבחינת יחודים העליונים בחינת וישק יעקֹב לרחל וכו . ' כי הכל אחד אצל , ו
ועב ודת בעסק התורה ועבו ודת באכילה ושתיה וזווג הכל רק לה' לבד ליחד 
יחודים קדושים לגלות אלֹקות ו ומלכות ו ובע לם. אבל רֹב העולם אינם 
וז כים לזה ואפילו כשרים וצדיקים אינם זוכים לזה בשלמות כי הוא 
מלחמה עצומה ובפרט בתאוה הכלליות כידוע, וכפי מה שנוטה בתאוה 
הזאת להנאת עצמ ו וכמ כן אינ וז ו כה שיהיה למוד ו בצחות וזכות כראוי, 
וכל תקונ ו הוא רק על ידי הצדיק הגדול הנ"ל שיכול להרים הכל. אבל 
כשמתגבר ב ו תאות עולם הזה עד שנוטה לשמֹאל לגמרי עד שנעשה ל ו פה 
לדבר על הצדיק הגדול וחולק ומתנגד עליו, וממנו ו ל מדים שאר ההמ ן ו
המגֻשמים יותר ויותר עד שיש שהם מזֹהמים מאֹד בעברות ואסורים 
גמורים רחמנא לצלן, בפרט כמצוי עכשו, המקום יכפר, על ידי זה נעשים כל 
הקלקולים רחמנא לצלן, ועל ידי זה כל אריכת הגלות בע ונו תינו הרבים 
(לקוטי הלכות - הלכות ראשית הגז ה -' :)' ח
 
(לקוטי עצות – שמחה, סימנים יג- )טו
  כל התאוות באים מכח המדמה, כח 
הבהמיות, והתגברותו הוא על-ידי עצבות שהוא רוח נכאה, רוח רעה, ועל 
ידי זה התגברות השכחה, ששוכח תכליתו ואינו זוכר בעלמא דאתי, כראוי 
לזכר בכל יום בכלל ובפרט ע( יין זכרון אות ד). ועל-כן צריכין להתגבר 
להיות בשמחה תמיד, שעל- ידי זה עיקר הכנעת המדמה, ועל- ידי זה יזכה 
לזכור בעלמא דאתי בכל יום כנ" (ל לקוטי מוהר"ן א , ' סימן נד). 
 שמיעת קול נגון על כלי זמר ממנגן כשר לשם שמים הוא 
סגֻלה גדולה לשמחה, ולהכניע ולברר המדמה. ועל-ידי זה 
זוכה לזכרון לאדבקא מחשבותיו בעלמא דאתי, ולהבין 
הרמזים שהשם יתברך מרמז לו בכל יום להתקרב 
אליו. גם על-ידי נגון ושמחה הנ"ל יכולין להשיג 
בחינת רוח נבואה רוח הקודש (שם). 
 -על ידי נגון ושמחה יכולין לשפך שיחו 
כמים נֹכח פני ה . ' - על כן על-ידי ששמחים בכל 
היום יכולין לפרש שיחתו בהתבודדות כראוי 
(שם). 
 ... וזכני ברחמיך הרבים לשמחה דקדֻשה, 
שאזכה להיות בשמחה תמיד. ותתן כח בידי ללקט 
ולברר את הרוח טובה מן הרוח נכאה, מן הרוח רעה, 
מעצבות רוח. ותזכני לעשרה מיני נגינה דקדֻשה, עד 
שאזכה לזכך ולברר את הכח המדמה, להכניע ולבטל הרע 
שבמדמה ולברר ולהעלות הטוב שבו אל הקדֻשה, ואזכה להכניע 
ולשבר ולגרש ולבטל ממני הרוח רעה, רוח שטות, עצבות רוח, רוח נכאה. 
ותזכני מהרה לרוח טובה דקדֻשה ", כי אתה אלקי רוחך טובה תנחני בארץ 
מישור. לב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון חדש בקרבי. אל תשליכני מלפניך 
ורוח קודשך אל תקח ממני. השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני. אל 
אלקי הרוחות" שליט בעליונים ובתחתונים, תן לי רוח טובה. "יפקֹד ה' 
אלקי הרוחות לכל בשר" להשפיע עלי רוח טובה, רוח הקדֻשה. "רוח חכמה 
ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה , "' רוח קדֻשה וטהרה, רוח שמחה 
וחדוה. 
 אבי שבשמים, הצילני מטוב המדֻמה, המרה באחרונה כרֹאש ולענה, 
זכני לטובך האמתי, שבעני מטובך הנצחי. וזכני להיות בשמחה תמיד, נגילה 
ונשמחה בישועתך, ונגינותי אנגן כל ימי חיי על בית ה . ' ואזכה להרים קול 
זמרה ונגון לשמך ולעבודתך באמת כרצונך הטוב, ואזכה לעורר ולגלות 
תמיד כל העשרה מיני נגינה. ותזכני לשמֹע קול נגון וזמרה בשמחה של 
מצוה ממנגן כשר וטוב, היודע נגן על הכנור ועל כלי שיר, נגונים דקדֻשה 
הנמשכים מכנור של דוד, יפה קול ומטיב נגן, באֹפן שיתברר - על ידי המנגן 
בכלי שיר הרוח טובה, רוח נבואה, רוח הקדש, רוח שמחה וחדוה, מעצבות 
רוח, מרוח נכאה, מרוח רעה, עד שנזכה לרוח טובה באמת, ולהיות בשמחה 
תמיד. ונזכה לשוב אליך בתשובה שלמה ובלב נשבר באמת, הבא מתוך 
שמחה ונגון דקדֻשה, עד שאזכה לשפך לבי כמים נוכח פני ה' בתחנתי 
ובקשתי, ואזכה לפרש כל שיחתי לפניך בכל לב ונפש ובבכיה גדולה מתוך 
שמחה (לקוטי תפילות א' – מתוך תפילה נד :) 
 
 
 
"וידו אוחזת בעקב.."
... בעקב דייקא, כשיתגבר עשו בסוף הגלות בעקבות משיחא, וירצה 
לדרֹס בעקב ו על רֹאש ישראל בבחינת: הגדיל עלי עקב, אז דייקא "ויד " ו
בחינת אמונה בחינת תפלה, בחינת: ויהי ידיו אמונה וכו' — פרישן בצל , ו
וא חזת בעקב ו להפיל ו ולהשפיל ו על ידי זה, כי אין כחנו אלא בפה, לתפס 
אמנות אבותינו, לצעֹק אליו יתברך מכל מקום שהוא (לקוטי הלכות -
הלכות יין נסך ד -' " כ :)ה
 
 "כ( ה "כ, )ח 
... כי זה ידוע שכל העולם מתקיים ומתנהג רק על ידי התורה הקדושה 
ואם היו הכל לומדים תורה לשמה לבד בלי שום פניות כלל בודאי כבר היה 
והע לם מתֻ קן לגמרי והיו כל ההשפעות והברכות בעולם ו. עיקר כל 
הקלקולים הוא מחמת המחלֹקת, כי רֹב הלומדים אינם לומדים לשמה, 
ואפילו והל מדים לשמה קצת אינ ו זך וברור בתכלית הזכות כראוי, וכל 
תקונם הוא על ידי הצדיק האמת בחינת מֹשה שלומד תורה לשמה בתכלית 
הזכוך בלי שום צד פסֹלת כלל ואם היו כל העולם מתבטלים אצל ו היה הכל 
מתֻ קן לגמרי .
אבל בע ונו תינו הרבים לא די שאינם מתבטלים אצל ו
אף גם הם חולקים ומתנגדים עליו. וכל המחלֹקת 
וההתנגדות נמשך מבחינה המבֹאר בהתורה י"ב 
מחמת שהצדיק הגדול מֻ כרח לדלג בעל כרח ו
לאיזה בחינה דקה של שלא לשמה בחינת שמֹאל 
כדי להמשיך עֹשר וכבוד וכו', ועל ידי זה הלמדן 
שאינ ו כשר כראוי אינ ור ו אה בהתורה כי אם 
בחינת שלא לשמה כי לא זכה נעשית ל ו סם 
מות. ועל ידי זה מתגרה ב ו הס"מ עד שנעשה ל ו
פה מהתורה שבעל פה לדבר על הצדיק עתק וכ ' ו
ומשם כל החֻ רבנות רחמנא לצלן. וזה היו כל 
מלחמות יעקֹב עם עשו וכל התחבולות שהֻ כרח 
לעשות נגד ו לקבל הברכות מיצחק .
כי יצחק טעה בעשו כי ציד בפיו שצד אביו באמרי פיו 
דייקא כי שאל ל ו אבא איך מעשרין את התבן וכו' כאלו הוא צדיק 
ומתנהג רק על פי התורה בחֻ מרות יתר תו . והכל היה בשקר ומרמה כי עשו 
הלך רק אחר תאוותיו הרעות ועיקר אחר התאוה הכלליית שהיה צד נשים 
וכו' וכמ שאמרו רבותינו ז ל" . ואף פי על כן בודאי עסק גם בתורה שהיו 
וע סקים ב ו ואב תינו שקבלו משם ועבר. אבל כל למוד ו היה רק שלא לשמה 
הגשמי כי לא חפץ בברכה רק כל למוד ו היה רק לרמות את אביו בחינת כי 
ציד בפיו כמ ו שאמרו רבותינו ז"ל עד שטעה ב ו יצחק אבינו מעֹצם רמאותיו .
כי זה הקלקול התחיל מחטא אדם הראש . ןו והאבות התחילו לעסֹק 
בתקונ ו ולברר , ו אבל לא נגמר התקון עד שבא מֹשה רבנו וברר והעלה כל 
ההלכות התורה עד שזכה לקבל כל התורה וכל הלכותיה בפרטיות ואז היה 
ראוי שיתתקן העולם לגמרי. אבל בע ונו תינו הרבים קלקלו על ידי חטא 
העגל שבא גם כן על ידי למודים רעים של הערב רב שעסקו בתורה שלא 
לשמה בשקר ומרמה עד שהטעו את ישראל ונעשה להם פה לדבר סרה על 
מֹשה עד שעשו את העגל. והעיקר על ידי רבוי הזהב והעשירות שהיה להם 
, אז שכל העשירות נמשך ממשה שהוא החכם האמתי על ידי שנוטה מעט 
דמעט לשמֹאל בשביל עֹשר וכבוד כנ . ל" והם נעשה להם סם מות עד שהטעו 
את ישראל על ידי זה כמ ו שכתוב וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל וכמ ו
שאמרו רבותינו ז"ל על פסוק ודי זהב וכו' וכל זה נמשך מתאוה הכלליית 
שהיא תאות נאוף כמ ו שאמרו רבותינו ז ל" לא עבדו ישראל את העגל אלא 
להתיר להם וכו , ' כי זה תלוי בזה .
כי הצדיק עוסק רק ליחד קֻ דשא בריך הוא ושכינתה בכל מעשיו 
ותנועותיו בלמוד ו ובת רה ובכל עסקיו ובפרט בזווג ו שהוא בקדֻשה נפלאה 
בבחינת יחודים העליונים בחינת וישק יעקֹב לרחל וכו . ' כי הכל אחד אצל , ו
ועב ודת בעסק התורה ועבו ודת באכילה ושתיה וזווג הכל רק לה' לבד ליחד 
יחודים קדושים לגלות אלֹקות ו ומלכות ו ובע לם. אבל רֹב העולם אינם 
וז כים לזה ואפילו כשרים וצדיקים אינם זוכים לזה בשלמות כי הוא 
מלחמה עצומה ובפרט בתאוה הכלליות כידוע, וכפי מה שנוטה בתאוה 
הזאת להנאת עצמ ו וכמ כן אינ וז ו כה שיהיה למוד ו בצחות וזכות כראוי, 
וכל תקונ ו הוא רק על ידי הצדיק הגדול הנ"ל שיכול להרים הכל. אבל 
כשמתגבר ב ו תאות עולם הזה עד שנוטה לשמֹאל לגמרי עד שנעשה ל ו פה 
לדבר על הצדיק הגדול וחולק ומתנגד עליו, וממנו ו ל מדים שאר ההמ ן ו
המגֻשמים יותר ויותר עד שיש שהם מזֹהמים מאֹד בעברות ואסורים 
גמורים רחמנא לצלן, בפרט כמצוי עכשו, המקום יכפר, על ידי זה נעשים כל 
הקלקולים רחמנא לצלן, ועל ידי זה כל אריכת הגלות בע ונו תינו הרבים 
(לקוטי הלכות - הלכות ראשית הגז ה -' :)' ח
 
(לקוטי עצות – שמחה, סימנים יג- )טו
  כל התאוות באים מכח המדמה, כח 
הבהמיות, והתגברותו הוא על-ידי עצבות שהוא רוח נכאה, רוח רעה, ועל 
ידי זה התגברות השכחה, ששוכח תכליתו ואינו זוכר בעלמא דאתי, כראוי 
לזכר בכל יום בכלל ובפרט ע( יין זכרון אות ד). ועל-כן צריכין להתגבר 
להיות בשמחה תמיד, שעל- ידי זה עיקר הכנעת המדמה, ועל- ידי זה יזכה 
לזכור בעלמא דאתי בכל יום כנ" (ל לקוטי מוהר"ן א , ' סימן נד). 
 שמיעת קול נגון על כלי זמר ממנגן כשר לשם שמים הוא 
סגֻלה גדולה לשמחה, ולהכניע ולברר המדמה. ועל-ידי זה 
זוכה לזכרון לאדבקא מחשבותיו בעלמא דאתי, ולהבין 
הרמזים שהשם יתברך מרמז לו בכל יום להתקרב 
אליו. גם על-ידי נגון ושמחה הנ"ל יכולין להשיג 
בחינת רוח נבואה רוח הקודש (שם). 
 -על ידי נגון ושמחה יכולין לשפך שיחו 
כמים נֹכח פני ה . ' - על כן על-ידי ששמחים בכל 
היום יכולין לפרש שיחתו בהתבודדות כראוי 
(שם). 
 ... וזכני ברחמיך הרבים לשמחה דקדֻשה, 
שאזכה להיות בשמחה תמיד. ותתן כח בידי ללקט 
ולברר את הרוח טובה מן הרוח נכאה, מן הרוח רעה, 
מעצבות רוח. ותזכני לעשרה מיני נגינה דקדֻשה, עד 
שאזכה לזכך ולברר את הכח המדמה, להכניע ולבטל הרע 
שבמדמה ולברר ולהעלות הטוב שבו אל הקדֻשה, ואזכה להכניע 
ולשבר ולגרש ולבטל ממני הרוח רעה, רוח שטות, עצבות רוח, רוח נכאה. 
ותזכני מהרה לרוח טובה דקדֻשה ", כי אתה אלקי רוחך טובה תנחני בארץ 
מישור. לב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון חדש בקרבי. אל תשליכני מלפניך 
ורוח קודשך אל תקח ממני. השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני. אל 
אלקי הרוחות" שליט בעליונים ובתחתונים, תן לי רוח טובה. "יפקֹד ה' 
אלקי הרוחות לכל בשר" להשפיע עלי רוח טובה, רוח הקדֻשה. "רוח חכמה 
ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה , "' רוח קדֻשה וטהרה, רוח שמחה 
וחדוה. 
 אבי שבשמים, הצילני מטוב המדֻמה, המרה באחרונה כרֹאש ולענה, 
זכני לטובך האמתי, שבעני מטובך הנצחי. וזכני להיות בשמחה תמיד, נגילה 
ונשמחה בישועתך, ונגינותי אנגן כל ימי חיי על בית ה . ' ואזכה להרים קול 
זמרה ונגון לשמך ולעבודתך באמת כרצונך הטוב, ואזכה לעורר ולגלות 
תמיד כל העשרה מיני נגינה. ותזכני לשמֹע קול נגון וזמרה בשמחה של 
מצוה ממנגן כשר וטוב, היודע נגן על הכנור ועל כלי שיר, נגונים דקדֻשה 
הנמשכים מכנור של דוד, יפה קול ומטיב נגן, באֹפן שיתברר - על ידי המנגן 
בכלי שיר הרוח טובה, רוח נבואה, רוח הקדש, רוח שמחה וחדוה, מעצבות 
רוח, מרוח נכאה, מרוח רעה, עד שנזכה לרוח טובה באמת, ולהיות בשמחה 
תמיד. ונזכה לשוב אליך בתשובה שלמה ובלב נשבר באמת, הבא מתוך 
שמחה ונגון דקדֻשה, עד שאזכה לשפך לבי כמים נוכח פני ה' בתחנתי 
ובקשתי, ואזכה לפרש כל שיחתי לפניך בכל לב ונפש ובבכיה גדולה מתוך 
שמחה (לקוטי תפילות א' – מתוך תפילה נד :) 
 
 
 
 
 
"וידו אוחזת בעקב.."
... בעקב דייקא, כשיתגבר עשו בסוף הגלות בעקבות משיחא, וירצה 
לדרֹס בעקב ו על רֹאש ישראל בבחינת: הגדיל עלי עקב, אז דייקא "ויד " ו
בחינת אמונה בחינת תפלה, בחינת: ויהי ידיו אמונה וכו' — פרישן בצל , ו
וא חזת בעקב ו להפיל ו ולהשפיל ו על ידי זה, כי אין כחנו אלא בפה, לתפס 
אמנות אבותינו, לצעֹק אליו יתברך מכל מקום שהוא (לקוטי הלכות -
הלכות יין נסך ד -' " כ :)ה
 
 "כ( ה "כ, )ח 
... כי זה ידוע שכל העולם מתקיים ומתנהג רק על ידי התורה הקדושה 
ואם היו הכל לומדים תורה לשמה לבד בלי שום פניות כלל בודאי כבר היה 
והע לם מתֻ קן לגמרי והיו כל ההשפעות והברכות בעולם ו. עיקר כל 
הקלקולים הוא מחמת המחלֹקת, כי רֹב הלומדים אינם לומדים לשמה, 
ואפילו והל מדים לשמה קצת אינ ו זך וברור בתכלית הזכות כראוי, וכל 
תקונם הוא על ידי הצדיק האמת בחינת מֹשה שלומד תורה לשמה בתכלית 
הזכוך בלי שום צד פסֹלת כלל ואם היו כל העולם מתבטלים אצל ו היה הכל 
מתֻ קן לגמרי .
אבל בע ונו תינו הרבים לא די שאינם מתבטלים אצל ו
אף גם הם חולקים ומתנגדים עליו. וכל המחלֹקת 
וההתנגדות נמשך מבחינה המבֹאר בהתורה י"ב 
מחמת שהצדיק הגדול מֻ כרח לדלג בעל כרח ו
לאיזה בחינה דקה של שלא לשמה בחינת שמֹאל 
כדי להמשיך עֹשר וכבוד וכו', ועל ידי זה הלמדן 
שאינ ו כשר כראוי אינ ור ו אה בהתורה כי אם 
בחינת שלא לשמה כי לא זכה נעשית ל ו סם 
מות. ועל ידי זה מתגרה ב ו הס"מ עד שנעשה ל ו
פה מהתורה שבעל פה לדבר על הצדיק עתק וכ ' ו
ומשם כל החֻ רבנות רחמנא לצלן. וזה היו כל 
מלחמות יעקֹב עם עשו וכל התחבולות שהֻ כרח 
לעשות נגד ו לקבל הברכות מיצחק .
כי יצחק טעה בעשו כי ציד בפיו שצד אביו באמרי פיו 
דייקא כי שאל ל ו אבא איך מעשרין את התבן וכו' כאלו הוא צדיק 
ומתנהג רק על פי התורה בחֻ מרות יתר תו . והכל היה בשקר ומרמה כי עשו 
הלך רק אחר תאוותיו הרעות ועיקר אחר התאוה הכלליית שהיה צד נשים 
וכו' וכמ שאמרו רבותינו ז ל" . ואף פי על כן בודאי עסק גם בתורה שהיו 
וע סקים ב ו ואב תינו שקבלו משם ועבר. אבל כל למוד ו היה רק שלא לשמה 
הגשמי כי לא חפץ בברכה רק כל למוד ו היה רק לרמות את אביו בחינת כי 
ציד בפיו כמ ו שאמרו רבותינו ז"ל עד שטעה ב ו יצחק אבינו מעֹצם רמאותיו .
כי זה הקלקול התחיל מחטא אדם הראש . ןו והאבות התחילו לעסֹק 
בתקונ ו ולברר , ו אבל לא נגמר התקון עד שבא מֹשה רבנו וברר והעלה כל 
ההלכות התורה עד שזכה לקבל כל התורה וכל הלכותיה בפרטיות ואז היה 
ראוי שיתתקן העולם לגמרי. אבל בע ונו תינו הרבים קלקלו על ידי חטא 
העגל שבא גם כן על ידי למודים רעים של הערב רב שעסקו בתורה שלא 
לשמה בשקר ומרמה עד שהטעו את ישראל ונעשה להם פה לדבר סרה על 
מֹשה עד שעשו את העגל. והעיקר על ידי רבוי הזהב והעשירות שהיה להם 
, אז שכל העשירות נמשך ממשה שהוא החכם האמתי על ידי שנוטה מעט 
דמעט לשמֹאל בשביל עֹשר וכבוד כנ . ל" והם נעשה להם סם מות עד שהטעו 
את ישראל על ידי זה כמ ו שכתוב וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל וכמ ו
שאמרו רבותינו ז"ל על פסוק ודי זהב וכו' וכל זה נמשך מתאוה הכלליית 
שהיא תאות נאוף כמ ו שאמרו רבותינו ז ל" לא עבדו ישראל את העגל אלא 
להתיר להם וכו , ' כי זה תלוי בזה .
כי הצדיק עוסק רק ליחד קֻ דשא בריך הוא ושכינתה בכל מעשיו 
ותנועותיו בלמוד ו ובת רה ובכל עסקיו ובפרט בזווג ו שהוא בקדֻשה נפלאה 
בבחינת יחודים העליונים בחינת וישק יעקֹב לרחל וכו . ' כי הכל אחד אצל , ו
ועב ודת בעסק התורה ועבו ודת באכילה ושתיה וזווג הכל רק לה' לבד ליחד 
יחודים קדושים לגלות אלֹקות ו ומלכות ו ובע לם. אבל רֹב העולם אינם 
וז כים לזה ואפילו כשרים וצדיקים אינם זוכים לזה בשלמות כי הוא 
מלחמה עצומה ובפרט בתאוה הכלליות כידוע, וכפי מה שנוטה בתאוה 
הזאת להנאת עצמ ו וכמ כן אינ וז ו כה שיהיה למוד ו בצחות וזכות כראוי, 
וכל תקונ ו הוא רק על ידי הצדיק הגדול הנ"ל שיכול להרים הכל. אבל 
כשמתגבר ב ו תאות עולם הזה עד שנוטה לשמֹאל לגמרי עד שנעשה ל ו פה 
לדבר על הצדיק הגדול וחולק ומתנגד עליו, וממנו ו ל מדים שאר ההמ ן ו
המגֻשמים יותר ויותר עד שיש שהם מזֹהמים מאֹד בעברות ואסורים 
גמורים רחמנא לצלן, בפרט כמצוי עכשו, המקום יכפר, על ידי זה נעשים כל 
הקלקולים רחמנא לצלן, ועל ידי זה כל אריכת הגלות בע ונו תינו הרבים 
(לקוטי הלכות - הלכות ראשית הגז ה -' :)' ח
 
(לקוטי עצות – שמחה, סימנים יג- )טו
  כל התאוות באים מכח המדמה, כח 
הבהמיות, והתגברותו הוא על-ידי עצבות שהוא רוח נכאה, רוח רעה, ועל 
ידי זה התגברות השכחה, ששוכח תכליתו ואינו זוכר בעלמא דאתי, כראוי 
לזכר בכל יום בכלל ובפרט ע( יין זכרון אות ד). ועל-כן צריכין להתגבר 
להיות בשמחה תמיד, שעל- ידי זה עיקר הכנעת המדמה, ועל- ידי זה יזכה 
לזכור בעלמא דאתי בכל יום כנ" (ל לקוטי מוהר"ן א , ' סימן נד). 
 שמיעת קול נגון על כלי זמר ממנגן כשר לשם שמים הוא 
סגֻלה גדולה לשמחה, ולהכניע ולברר המדמה. ועל-ידי זה 
זוכה לזכרון לאדבקא מחשבותיו בעלמא דאתי, ולהבין 
הרמזים שהשם יתברך מרמז לו בכל יום להתקרב 
אליו. גם על-ידי נגון ושמחה הנ"ל יכולין להשיג 
בחינת רוח נבואה רוח הקודש (שם). 
 -על ידי נגון ושמחה יכולין לשפך שיחו 
כמים נֹכח פני ה . ' - על כן על-ידי ששמחים בכל 
היום יכולין לפרש שיחתו בהתבודדות כראוי 
(שם). 
 ... וזכני ברחמיך הרבים לשמחה דקדֻשה, 
שאזכה להיות בשמחה תמיד. ותתן כח בידי ללקט 
ולברר את הרוח טובה מן הרוח נכאה, מן הרוח רעה, 
מעצבות רוח. ותזכני לעשרה מיני נגינה דקדֻשה, עד 
שאזכה לזכך ולברר את הכח המדמה, להכניע ולבטל הרע 
שבמדמה ולברר ולהעלות הטוב שבו אל הקדֻשה, ואזכה להכניע 
ולשבר ולגרש ולבטל ממני הרוח רעה, רוח שטות, עצבות רוח, רוח נכאה. 
ותזכני מהרה לרוח טובה דקדֻשה ", כי אתה אלקי רוחך טובה תנחני בארץ 
מישור. לב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון חדש בקרבי. אל תשליכני מלפניך 
ורוח קודשך אל תקח ממני. השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני. אל 
אלקי הרוחות" שליט בעליונים ובתחתונים, תן לי רוח טובה. "יפקֹד ה' 
אלקי הרוחות לכל בשר" להשפיע עלי רוח טובה, רוח הקדֻשה. "רוח חכמה 
ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה , "' רוח קדֻשה וטהרה, רוח שמחה 
וחדוה. 
 אבי שבשמים, הצילני מטוב המדֻמה, המרה באחרונה כרֹאש ולענה, 
זכני לטובך האמתי, שבעני מטובך הנצחי. וזכני להיות בשמחה תמיד, נגילה 
ונשמחה בישועתך, ונגינותי אנגן כל ימי חיי על בית ה . ' ואזכה להרים קול 
זמרה ונגון לשמך ולעבודתך באמת כרצונך הטוב, ואזכה לעורר ולגלות 
תמיד כל העשרה מיני נגינה. ותזכני לשמֹע קול נגון וזמרה בשמחה של 
מצוה ממנגן כשר וטוב, היודע נגן על הכנור ועל כלי שיר, נגונים דקדֻשה 
הנמשכים מכנור של דוד, יפה קול ומטיב נגן, באֹפן שיתברר - על ידי המנגן 
בכלי שיר הרוח טובה, רוח נבואה, רוח הקדש, רוח שמחה וחדוה, מעצבות 
רוח, מרוח נכאה, מרוח רעה, עד שנזכה לרוח טובה באמת, ולהיות בשמחה 
תמיד. ונזכה לשוב אליך בתשובה שלמה ובלב נשבר באמת, הבא מתוך 
שמחה ונגון דקדֻשה, עד שאזכה לשפך לבי כמים נוכח פני ה' בתחנתי 
ובקשתי, ואזכה לפרש כל שיחתי לפניך בכל לב ונפש ובבכיה גדולה מתוך 
שמחה (לקוטי תפילות א' – מתוך תפילה נד :) 
 
 
 
 
 
"וידו אוחזת בעקב.."
... בעקב דייקא, כשיתגבר עשו בסוף הגלות בעקבות משיחא, וירצה 
לדרֹס בעקב ו על רֹאש ישראל בבחינת: הגדיל עלי עקב, אז דייקא "ויד " ו
בחינת אמונה בחינת תפלה, בחינת: ויהי ידיו אמונה וכו' — פרישן בצל , ו
וא חזת בעקב ו להפיל ו ולהשפיל ו על ידי זה, כי אין כחנו אלא בפה, לתפס 
אמנות אבותינו, לצעֹק אליו יתברך מכל מקום שהוא (לקוטי הלכות -
הלכות יין נסך ד -' " כ :)ה
 
 "כ( ה "כ, )ח 
... כי זה ידוע שכל העולם מתקיים ומתנהג רק על ידי התורה הקדושה 
ואם היו הכל לומדים תורה לשמה לבד בלי שום פניות כלל בודאי כבר היה 
והע לם מתֻ קן לגמרי והיו כל ההשפעות והברכות בעולם ו. עיקר כל 
הקלקולים הוא מחמת המחלֹקת, כי רֹב הלומדים אינם לומדים לשמה, 
ואפילו והל מדים לשמה קצת אינ ו זך וברור בתכלית הזכות כראוי, וכל 
תקונם הוא על ידי הצדיק האמת בחינת מֹשה שלומד תורה לשמה בתכלית 
הזכוך בלי שום צד פסֹלת כלל ואם היו כל העולם מתבטלים אצל ו היה הכל 
מתֻ קן לגמרי .
אבל בע ונו תינו הרבים לא די שאינם מתבטלים אצל ו
אף גם הם חולקים ומתנגדים עליו. וכל המחלֹקת 
וההתנגדות נמשך מבחינה המבֹאר בהתורה י"ב 
מחמת שהצדיק הגדול מֻ כרח לדלג בעל כרח ו
לאיזה בחינה דקה של שלא לשמה בחינת שמֹאל 
כדי להמשיך עֹשר וכבוד וכו', ועל ידי זה הלמדן 
שאינ ו כשר כראוי אינ ור ו אה בהתורה כי אם 
בחינת שלא לשמה כי לא זכה נעשית ל ו סם 
מות. ועל ידי זה מתגרה ב ו הס"מ עד שנעשה ל ו
פה מהתורה שבעל פה לדבר על הצדיק עתק וכ ' ו
ומשם כל החֻ רבנות רחמנא לצלן. וזה היו כל 
מלחמות יעקֹב עם עשו וכל התחבולות שהֻ כרח 
לעשות נגד ו לקבל הברכות מיצחק .
כי יצחק טעה בעשו כי ציד בפיו שצד אביו באמרי פיו 
דייקא כי שאל ל ו אבא איך מעשרין את התבן וכו' כאלו הוא צדיק 
ומתנהג רק על פי התורה בחֻ מרות יתר תו . והכל היה בשקר ומרמה כי עשו 
הלך רק אחר תאוותיו הרעות ועיקר אחר התאוה הכלליית שהיה צד נשים 
וכו' וכמ שאמרו רבותינו ז ל" . ואף פי על כן בודאי עסק גם בתורה שהיו 
וע סקים ב ו ואב תינו שקבלו משם ועבר. אבל כל למוד ו היה רק שלא לשמה 
הגשמי כי לא חפץ בברכה רק כל למוד ו היה רק לרמות את אביו בחינת כי 
ציד בפיו כמ ו שאמרו רבותינו ז"ל עד שטעה ב ו יצחק אבינו מעֹצם רמאותיו .
כי זה הקלקול התחיל מחטא אדם הראש . ןו והאבות התחילו לעסֹק 
בתקונ ו ולברר , ו אבל לא נגמר התקון עד שבא מֹשה רבנו וברר והעלה כל 
ההלכות התורה עד שזכה לקבל כל התורה וכל הלכותיה בפרטיות ואז היה 
ראוי שיתתקן העולם לגמרי. אבל בע ונו תינו הרבים קלקלו על ידי חטא 
העגל שבא גם כן על ידי למודים רעים של הערב רב שעסקו בתורה שלא 
לשמה בשקר ומרמה עד שהטעו את ישראל ונעשה להם פה לדבר סרה על 
מֹשה עד שעשו את העגל. והעיקר על ידי רבוי הזהב והעשירות שהיה להם 
, אז שכל העשירות נמשך ממשה שהוא החכם האמתי על ידי שנוטה מעט 
דמעט לשמֹאל בשביל עֹשר וכבוד כנ . ל" והם נעשה להם סם מות עד שהטעו 
את ישראל על ידי זה כמ ו שכתוב וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל וכמ ו
שאמרו רבותינו ז"ל על פסוק ודי זהב וכו' וכל זה נמשך מתאוה הכלליית 
שהיא תאות נאוף כמ ו שאמרו רבותינו ז ל" לא עבדו ישראל את העגל אלא 
להתיר להם וכו , ' כי זה תלוי בזה .
כי הצדיק עוסק רק ליחד קֻ דשא בריך הוא ושכינתה בכל מעשיו 
ותנועותיו בלמוד ו ובת רה ובכל עסקיו ובפרט בזווג ו שהוא בקדֻשה נפלאה 
בבחינת יחודים העליונים בחינת וישק יעקֹב לרחל וכו . ' כי הכל אחד אצל , ו
ועב ודת בעסק התורה ועבו ודת באכילה ושתיה וזווג הכל רק לה' לבד ליחד 
יחודים קדושים לגלות אלֹקות ו ומלכות ו ובע לם. אבל רֹב העולם אינם 
וז כים לזה ואפילו כשרים וצדיקים אינם זוכים לזה בשלמות כי הוא 
מלחמה עצומה ובפרט בתאוה הכלליות כידוע, וכפי מה שנוטה בתאוה 
הזאת להנאת עצמ ו וכמ כן אינ וז ו כה שיהיה למוד ו בצחות וזכות כראוי, 
וכל תקונ ו הוא רק על ידי הצדיק הגדול הנ"ל שיכול להרים הכל. אבל 
כשמתגבר ב ו תאות עולם הזה עד שנוטה לשמֹאל לגמרי עד שנעשה ל ו פה 
לדבר על הצדיק הגדול וחולק ומתנגד עליו, וממנו ו ל מדים שאר ההמ ן ו
המגֻשמים יותר ויותר עד שיש שהם מזֹהמים מאֹד בעברות ואסורים 
גמורים רחמנא לצלן, בפרט כמצוי עכשו, המקום יכפר, על ידי זה נעשים כל 
הקלקולים רחמנא לצלן, ועל ידי זה כל אריכת הגלות בע ונו תינו הרבים 
(לקוטי הלכות - הלכות ראשית הגז ה -' :)' ח
 
(לקוטי עצות – שמחה, סימנים יג- )טו
  כל התאוות באים מכח המדמה, כח 
הבהמיות, והתגברותו הוא על-ידי עצבות שהוא רוח נכאה, רוח רעה, ועל 
ידי זה התגברות השכחה, ששוכח תכליתו ואינו זוכר בעלמא דאתי, כראוי 
לזכר בכל יום בכלל ובפרט ע( יין זכרון אות ד). ועל-כן צריכין להתגבר 
להיות בשמחה תמיד, שעל- ידי זה עיקר הכנעת המדמה, ועל- ידי זה יזכה 
לזכור בעלמא דאתי בכל יום כנ" (ל לקוטי מוהר"ן א , ' סימן נד). 
 שמיעת קול נגון על כלי זמר ממנגן כשר לשם שמים הוא 
סגֻלה גדולה לשמחה, ולהכניע ולברר המדמה. ועל-ידי זה 
זוכה לזכרון לאדבקא מחשבותיו בעלמא דאתי, ולהבין 
הרמזים שהשם יתברך מרמז לו בכל יום להתקרב 
אליו. גם על-ידי נגון ושמחה הנ"ל יכולין להשיג 
בחינת רוח נבואה רוח הקודש (שם). 
 -על ידי נגון ושמחה יכולין לשפך שיחו 
כמים נֹכח פני ה . ' - על כן על-ידי ששמחים בכל 
היום יכולין לפרש שיחתו בהתבודדות כראוי 
(שם). 
 ... וזכני ברחמיך הרבים לשמחה דקדֻשה, 
שאזכה להיות בשמחה תמיד. ותתן כח בידי ללקט 
ולברר את הרוח טובה מן הרוח נכאה, מן הרוח רעה, 
מעצבות רוח. ותזכני לעשרה מיני נגינה דקדֻשה, עד 
שאזכה לזכך ולברר את הכח המדמה, להכניע ולבטל הרע 
שבמדמה ולברר ולהעלות הטוב שבו אל הקדֻשה, ואזכה להכניע 
ולשבר ולגרש ולבטל ממני הרוח רעה, רוח שטות, עצבות רוח, רוח נכאה. 
ותזכני מהרה לרוח טובה דקדֻשה ", כי אתה אלקי רוחך טובה תנחני בארץ 
מישור. לב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון חדש בקרבי. אל תשליכני מלפניך 
ורוח קודשך אל תקח ממני. השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני. אל 
אלקי הרוחות" שליט בעליונים ובתחתונים, תן לי רוח טובה. "יפקֹד ה' 
אלקי הרוחות לכל בשר" להשפיע עלי רוח טובה, רוח הקדֻשה. "רוח חכמה 
ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה , "' רוח קדֻשה וטהרה, רוח שמחה 
וחדוה. 
 אבי שבשמים, הצילני מטוב המדֻמה, המרה באחרונה כרֹאש ולענה, 
זכני לטובך האמתי, שבעני מטובך הנצחי. וזכני להיות בשמחה תמיד, נגילה 
ונשמחה בישועתך, ונגינותי אנגן כל ימי חיי על בית ה . ' ואזכה להרים קול 
זמרה ונגון לשמך ולעבודתך באמת כרצונך הטוב, ואזכה לעורר ולגלות 
תמיד כל העשרה מיני נגינה. ותזכני לשמֹע קול נגון וזמרה בשמחה של 
מצוה ממנגן כשר וטוב, היודע נגן על הכנור ועל כלי שיר, נגונים דקדֻשה 
הנמשכים מכנור של דוד, יפה קול ומטיב נגן, באֹפן שיתברר - על ידי המנגן 
בכלי שיר הרוח טובה, רוח נבואה, רוח הקדש, רוח שמחה וחדוה, מעצבות 
רוח, מרוח נכאה, מרוח רעה, עד שנזכה לרוח טובה באמת, ולהיות בשמחה 
תמיד. ונזכה לשוב אליך בתשובה שלמה ובלב נשבר באמת, הבא מתוך 
שמחה ונגון דקדֻשה, עד שאזכה לשפך לבי כמים נוכח פני ה' בתחנתי 
ובקשתי, ואזכה לפרש כל שיחתי לפניך בכל לב ונפש ובבכיה גדולה מתוך 
שמחה (לקוטי תפילות א' – מתוך תפילה נד :) 
 
 
 
 
"וידו אוחזת בעקב.."
... בעקב דייקא, כשיתגבר עשו בסוף הגלות בעקבות משיחא, וירצה 
לדרֹס בעקב ו על רֹאש ישראל בבחינת: הגדיל עלי עקב, אז דייקא "ויד " ו
בחינת אמונה בחינת תפלה, בחינת: ויהי ידיו אמונה וכו' — פרישן בצל , ו
וא חזת בעקב ו להפיל ו ולהשפיל ו על ידי זה, כי אין כחנו אלא בפה, לתפס 
אמנות אבותינו, לצעֹק אליו יתברך מכל מקום שהוא (לקוטי הלכות -
הלכות יין נסך ד -' " כ :)ה
 
 "כ( ה "כ, )ח 
... כי זה ידוע שכל העולם מתקיים ומתנהג רק על ידי התורה הקדושה 
ואם היו הכל לומדים תורה לשמה לבד בלי שום פניות כלל בודאי כבר היה 
והע לם מתֻ קן לגמרי והיו כל ההשפעות והברכות בעולם ו. עיקר כל 
הקלקולים הוא מחמת המחלֹקת, כי רֹב הלומדים אינם לומדים לשמה, 
ואפילו והל מדים לשמה קצת אינ ו זך וברור בתכלית הזכות כראוי, וכל 
תקונם הוא על ידי הצדיק האמת בחינת מֹשה שלומד תורה לשמה בתכלית 
הזכוך בלי שום צד פסֹלת כלל ואם היו כל העולם מתבטלים אצל ו היה הכל 
מתֻ קן לגמרי .
אבל בע ונו תינו הרבים לא די שאינם מתבטלים אצל ו
אף גם הם חולקים ומתנגדים עליו. וכל המחלֹקת 
וההתנגדות נמשך מבחינה המבֹאר בהתורה י"ב 
מחמת שהצדיק הגדול מֻ כרח לדלג בעל כרח ו
לאיזה בחינה דקה של שלא לשמה בחינת שמֹאל 
כדי להמשיך עֹשר וכבוד וכו', ועל ידי זה הלמדן 
שאינ ו כשר כראוי אינ ור ו אה בהתורה כי אם 
בחינת שלא לשמה כי לא זכה נעשית ל ו סם 
מות. ועל ידי זה מתגרה ב ו הס"מ עד שנעשה ל ו
פה מהתורה שבעל פה לדבר על הצדיק עתק וכ ' ו
ומשם כל החֻ רבנות רחמנא לצלן. וזה היו כל 
מלחמות יעקֹב עם עשו וכל התחבולות שהֻ כרח 
לעשות נגד ו לקבל הברכות מיצחק .
כי יצחק טעה בעשו כי ציד בפיו שצד אביו באמרי פיו 
דייקא כי שאל ל ו אבא איך מעשרין את התבן וכו' כאלו הוא צדיק 
ומתנהג רק על פי התורה בחֻ מרות יתר תו . והכל היה בשקר ומרמה כי עשו 
הלך רק אחר תאוותיו הרעות ועיקר אחר התאוה הכלליית שהיה צד נשים 
וכו' וכמ שאמרו רבותינו ז ל" . ואף פי על כן בודאי עסק גם בתורה שהיו 
וע סקים ב ו ואב תינו שקבלו משם ועבר. אבל כל למוד ו היה רק שלא לשמה 
הגשמי כי לא חפץ בברכה רק כל למוד ו היה רק לרמות את אביו בחינת כי 
ציד בפיו כמ ו שאמרו רבותינו ז"ל עד שטעה ב ו יצחק אבינו מעֹצם רמאותיו .
כי זה הקלקול התחיל מחטא אדם הראש . ןו והאבות התחילו לעסֹק 
בתקונ ו ולברר , ו אבל לא נגמר התקון עד שבא מֹשה רבנו וברר והעלה כל 
ההלכות התורה עד שזכה לקבל כל התורה וכל הלכותיה בפרטיות ואז היה 
ראוי שיתתקן העולם לגמרי. אבל בע ונו תינו הרבים קלקלו על ידי חטא 
העגל שבא גם כן על ידי למודים רעים של הערב רב שעסקו בתורה שלא 
לשמה בשקר ומרמה עד שהטעו את ישראל ונעשה להם פה לדבר סרה על 
מֹשה עד שעשו את העגל. והעיקר על ידי רבוי הזהב והעשירות שהיה להם 
, אז שכל העשירות נמשך ממשה שהוא החכם האמתי על ידי שנוטה מעט 
דמעט לשמֹאל בשביל עֹשר וכבוד כנ . ל" והם נעשה להם סם מות עד שהטעו 
את ישראל על ידי זה כמ ו שכתוב וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל וכמ ו
שאמרו רבותינו ז"ל על פסוק ודי זהב וכו' וכל זה נמשך מתאוה הכלליית 
שהיא תאות נאוף כמ ו שאמרו רבותינו ז ל" לא עבדו ישראל את העגל אלא 
להתיר להם וכו , ' כי זה תלוי בזה .
כי הצדיק עוסק רק ליחד קֻ דשא בריך הוא ושכינתה בכל מעשיו 
ותנועותיו בלמוד ו ובת רה ובכל עסקיו ובפרט בזווג ו שהוא בקדֻשה נפלאה 
בבחינת יחודים העליונים בחינת וישק יעקֹב לרחל וכו . ' כי הכל אחד אצל , ו
ועב ודת בעסק התורה ועבו ודת באכילה ושתיה וזווג הכל רק לה' לבד ליחד 
יחודים קדושים לגלות אלֹקות ו ומלכות ו ובע לם. אבל רֹב העולם אינם 
וז כים לזה ואפילו כשרים וצדיקים אינם זוכים לזה בשלמות כי הוא 
מלחמה עצומה ובפרט בתאוה הכלליות כידוע, וכפי מה שנוטה בתאוה 
הזאת להנאת עצמ ו וכמ כן אינ וז ו כה שיהיה למוד ו בצחות וזכות כראוי, 
וכל תקונ ו הוא רק על ידי הצדיק הגדול הנ"ל שיכול להרים הכל. אבל 
כשמתגבר ב ו תאות עולם הזה עד שנוטה לשמֹאל לגמרי עד שנעשה ל ו פה 
לדבר על הצדיק הגדול וחולק ומתנגד עליו, וממנו ו ל מדים שאר ההמ ן ו
המגֻשמים יותר ויותר עד שיש שהם מזֹהמים מאֹד בעברות ואסורים 
גמורים רחמנא לצלן, בפרט כמצוי עכשו, המקום יכפר, על ידי זה נעשים כל 
הקלקולים רחמנא לצלן, ועל ידי זה כל אריכת הגלות בע ונו תינו הרבים 
(לקוטי הלכות - הלכות ראשית הגז ה -' :)' ח
 
(לקוטי עצות – שמחה, סימנים יג- )טו
  כל התאוות באים מכח המדמה, כח 
הבהמיות, והתגברותו הוא על-ידי עצבות שהוא רוח נכאה, רוח רעה, ועל 
ידי זה התגברות השכחה, ששוכח תכליתו ואינו זוכר בעלמא דאתי, כראוי 
לזכר בכל יום בכלל ובפרט ע( יין זכרון אות ד). ועל-כן צריכין להתגבר 
להיות בשמחה תמיד, שעל- ידי זה עיקר הכנעת המדמה, ועל- ידי זה יזכה 
לזכור בעלמא דאתי בכל יום כנ" (ל לקוטי מוהר"ן א , ' סימן נד). 
 שמיעת קול נגון על כלי זמר ממנגן כשר לשם שמים הוא 
סגֻלה גדולה לשמחה, ולהכניע ולברר המדמה. ועל-ידי זה 
זוכה לזכרון לאדבקא מחשבותיו בעלמא דאתי, ולהבין 
הרמזים שהשם יתברך מרמז לו בכל יום להתקרב 
אליו. גם על-ידי נגון ושמחה הנ"ל יכולין להשיג 
בחינת רוח נבואה רוח הקודש (שם). 
 -על ידי נגון ושמחה יכולין לשפך שיחו 
כמים נֹכח פני ה . ' - על כן על-ידי ששמחים בכל 
היום יכולין לפרש שיחתו בהתבודדות כראוי 
(שם). 
 ... וזכני ברחמיך הרבים לשמחה דקדֻשה, 
שאזכה להיות בשמחה תמיד. ותתן כח בידי ללקט 
ולברר את הרוח טובה מן הרוח נכאה, מן הרוח רעה, 
מעצבות רוח. ותזכני לעשרה מיני נגינה דקדֻשה, עד 
שאזכה לזכך ולברר את הכח המדמה, להכניע ולבטל הרע 
שבמדמה ולברר ולהעלות הטוב שבו אל הקדֻשה, ואזכה להכניע 
ולשבר ולגרש ולבטל ממני הרוח רעה, רוח שטות, עצבות רוח, רוח נכאה. 
ותזכני מהרה לרוח טובה דקדֻשה ", כי אתה אלקי רוחך טובה תנחני בארץ 
מישור. לב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון חדש בקרבי. אל תשליכני מלפניך 
ורוח קודשך אל תקח ממני. השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני. אל 
אלקי הרוחות" שליט בעליונים ובתחתונים, תן לי רוח טובה. "יפקֹד ה' 
אלקי הרוחות לכל בשר" להשפיע עלי רוח טובה, רוח הקדֻשה. "רוח חכמה 
ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה , "' רוח קדֻשה וטהרה, רוח שמחה 
וחדוה. 
 אבי שבשמים, הצילני מטוב המדֻמה, המרה באחרונה כרֹאש ולענה, 
זכני לטובך האמתי, שבעני מטובך הנצחי. וזכני להיות בשמחה תמיד, נגילה 
ונשמחה בישועתך, ונגינותי אנגן כל ימי חיי על בית ה . ' ואזכה להרים קול 
זמרה ונגון לשמך ולעבודתך באמת כרצונך הטוב, ואזכה לעורר ולגלות 
תמיד כל העשרה מיני נגינה. ותזכני לשמֹע קול נגון וזמרה בשמחה של 
מצוה ממנגן כשר וטוב, היודע נגן על הכנור ועל כלי שיר, נגונים דקדֻשה 
הנמשכים מכנור של דוד, יפה קול ומטיב נגן, באֹפן שיתברר - על ידי המנגן 
בכלי שיר הרוח טובה, רוח נבואה, רוח הקדש, רוח שמחה וחדוה, מעצבות 
רוח, מרוח נכאה, מרוח רעה, עד שנזכה לרוח טובה באמת, ולהיות בשמחה 
תמיד. ונזכה לשוב אליך בתשובה שלמה ובלב נשבר באמת, הבא מתוך 
שמחה ונגון דקדֻשה, עד שאזכה לשפך לבי כמים נוכח פני ה' בתחנתי 
ובקשתי, ואזכה לפרש כל שיחתי לפניך בכל לב ונפש ובבכיה גדולה מתוך 
שמחה (לקוטי תפילות א' – מתוך תפילה נד :) 
 
 
 
 
 
 
 
2016 © כלהזכויות שמורות
חבקוק הנביא 47/1
בית שמש 9963231
 
טלפון: 052-393-4234

ברסלב, האש שלי | קרן רבי ישראל דב אודסר
קרן רבי ישראל דב אודסר זצ"ל
לע"נ רבי עמרם יוסף הלוי הורוביץ
בן ר' משה נחום זצ"ל